ביאור:ישעיהו לא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




חזרת הציפורים כמשל לחזרת ההשגחה[עריכה]

כשהמצב נראה אבוד, ונראה שה' נטש את עם ישראל ואינו מגן עליו כלל, אפשר לשאוב עידוד מהציפורים הנודדות:

(ישעיהו לא ה): "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם, גנון והציל פסח והמליט"

הנבואה נאמרה בזמן המצור של סנחריב מלך אשור, המעצמה הגדולה, על ירושלים; כאשר חורבן ירושלים נראה בלתי נמנע.

כציפורים עפות = ציפורים נודדות, כמשל לעזיבה זמנית .

כל שנה, בסתיו, עוזבות להקות גדולות של ציפורים את ארץ ישראל, בדרכן לארצות החמות; ובאביב הן חוזרות. כך גם השגחת ה' על ירושלים - במשך זמן רב היה נראה שה' עזב את ירושלים ואינו שומר עליה, והיא נקלעה למצב בטחוני קשה; אך כפי שהציפורים הנודדות תמיד חוזרות - כך גם ה' יחזור להשגיח ולהגן על ירושלים, ויציל אותה מהאשורים.

ייתכן שהנבואה רמזה גם לזמן שבו יציל ה' את ירושלים - כפי שהציפורים הנודדות חוזרות באביב, כך גם ה' יציל את ירושלים באביב הקרוב. רמז נוסף לזמן זה נמצא בפועל הייחודי "פָּסֹחַ" , שמזכיר את חג הפסח בחודש האביב. ואכן, לפי דברי חז"ל, נס ההצלה מסנחריב קרה בחג הפסח.

פירושים נוספים[עריכה]

1. יש מפרשים שהציפורים הן משל למהירוּת : " "המשיל מלאך ה' אשר הכה מחנה אשור לאריה בגבורתו ולצפרים עפות למהירותו" " (רד"ק) , " "כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים" " (מצודת דוד)

  • אך קשה לייחס את תכונת המהירות לפעולת ההגנה, שהרי הגנה אינה פעולה חד-פעמית אלא פעולה מתמשכת. אילו הכוונה היתה שה' יכה את האשורים במהירות, היה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יכה ה' את אשור".  

2. יש אומרים, שהציפורים הן משל למסירוּת בשמירה על הצאצאים, כמו בפסוק (דברים לב) "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף...". אך ישנם שלושה הבדלים בין הפסוקים:

  • בפסוק מספר דברים נזכר "נשר", שמלבד מסירותו לגוזליו - הוא גם חזק ויכול להגן עליהם מפני אויבים; וכאן נזכרו "ציפורים" - שהן חלשות יחסית, ואין זה ברור מדוע נבחרו דווקא הציפורים כמשל לה';
  • בפסוק מספר דברים נזכר "נשר" בלשון יחיד, וכאן נזכרו "ציפורים" בלשון רבים - מדוע?
  • בפסוק מספר דברים נזכר נשר ש"מרחף", כלומר נע באויר מעל נקודה קבועה, וכאן נזכרו ציפורים ש"עפות" ממקום למקום - ואין זה מתאים למשל של הגנה על הקן.  

3. בחפירות ארכיאולוגיות מצאו כתובת של סנחריב מלך אשור, שבה הוא מתפאר שהצליח לכלוא את חזקיהו מלך יהודה "כציפור בכלוב". לפי זה, יש אומרים שהציפורים בפסוקנו הן משל לשיחרור - כמו הציפורים שעפות בחופשיות, כך גם חזקיהו ובני יהודה ישתחררו מהמצור האשורי ויהיו חופשיים.

  • אך לפי זה, הנמשל אינו ה' אלא חזקיהו או בני יהודה, והיה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יהיו בני יהודה". 

4. בעבר, לאחר שראיתי להקות גדולות של ציפורים עפות במעגלים באיזור רחבת הכותל המערבי, חשבתי שהציפורים הן משל לשכינת ה' בירושלים;

  • אך לאחר זמן התברר לי שהציפורים לא נמצאות שם תמיד, אלא רק בעונה מסויימת.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חזרת הציפורים כמשל לחזרת ההשגחה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-31-05