ביאור:בראשית לה כט
בראשית לה כט: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה כט.
זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים
[עריכה]וַיִּגְוַע
[עריכה]"וַיִּגְוַע" תהליך של דעיכה וגסיסה הנמשכת זמן מה, ומסתימת במוות. המוות הוא לא פתאומי.
- על אברהם נאמר: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (ביאור:בראשית כה ח).
- על יצחק נאמר: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים".
- על יעקב נאמר: "וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (ביאור:בראשית מט לג).
אברהם מת בשיבה טובה, זקן ושבע. יצחק לא מת בשיבה טובה אבל זקן ושבע ימים, יעקב לא מת בשיבה טובה ולא זקן ושבע ימים.
זקן ושבע ימים
[עריכה]זקנותו של יצחק היתה ארוכה, ימים רבים. לבטח היה ליצחק אוכל בבית אבל לא נאמר שהוא היה שבע מאוכל.
כלומר יש כאן טענה שהוא חי יותר מדי ימים שלא הביאו לא שיבה טובה, או שובע מאוכל או אושר.
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו
[עריכה]למזלו למרות גילו המופלג של 180 שנה, בניו היו עוד בחיים, ושניהם קברו אותו ונתנו לו כבוד אחרון.
עֵשָׂו וְיַעֲקֹב
[עריכה]עשו מופיע ראשון כאילו שהוא הבכור. כנראה יעקב לא התעקש שהוא קנה את בכורתו בנזיד עדשים, או שהוא גנב את ברכת אביו. כל זה כבר היה חסר ערך. יעקב קיבל מאלוהים את ברכתו, וברכת יצחק איבדה את חשיבותה.
וירושת יצחק?
[עריכה]לא נראה שעשו קיבל ירושה מיצחק. לעשו היה מספיק רכוש, כדבריו ליעקב: "יֶשׁ לִי רָב אָחִי" (ביאור:בראשית לג ט). עשו וויתר על ארץ כנען ועבר לאדום "מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (ביאור:בראשית לו ו). צאנו של יצחק היה בפיקוחו של יעקב ולבטח הכל התערבב במשך השנים ואי אפשר היה להפריד.
יצחק לא חילק מתנות בחייו לבניו, כאברהם. והוא נפטר ללא צוואה אחרונה.
יעקב לבטח כיבד את אביו, אבל לא נאמר שיעקב התאבל על אביו, להבדיל מאבלו של יעקב על יוסף ימים רבים (ביאור:בראשית לז לד), והוא מאן להתנחם.