תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעזר בן עזריה
ר' אלעזר בן עזריה
[עריכה]אם נתבונן בכל קורות עם ישורון לא מצינו דבר נפלא כזה אשר עול ימים כבן טז' או יח' שנה יוקם על להיות נשיא בישראל (זולת מלכי יהודה שבא להם בירושה) ובפרט בדור דעה כדור חכמי יבנה שהיו אז עוד חכמי הדור שראו הבית בבנינו, ואך ר' אלעזר בן עזריה זכה להיות נשיא הסנהדרין ביבנה בהיותו בן חי' תחת זקן הדור רבן גמליאל, אות הוא שבו נקבצו כל המעלות והמדות טובות להיות מוכשר לאותה איצטלא, ומיום שנוטל השררה ממשפחת החשמונאים היה הוא הראשון ממשפחת כהנים להיות נשיא בישראל.
אביו עזריה שהיה דור תשיעי לעזרא הסופר היה אדם גדול בתורה כיבמות טז: שר' דוסא בן הרכניס הזקן שבדור קראו עזריה חברינו, וגם היה עשיר גדול והספיק לאחיו כל צרכיו ולמד תורה ע"י ונקרא שמעון אחי עזריה כסוטה כא., והבן יקיר לו אשר קראו בשם אלעזר, קיבל תורתו מאביו כי לא מצינו בשום מקום ממי קיבל תורתו. ומה שמצינו סנהדרין קא. שקרא רא"בע לר"א בן הורקנוס "רבי" אין שום ראיה מזה יען כי גם ר' יהושע ור"ט קראוהו אז "רבי" שזה היה כשבאו לבקרו קודם פטירתו וקראוהו כן להפיס דעתו על שהפרישוהו מהם במחלוקת הידוע דתנור של עכנאי.
והאומרים שרי"בז היה רבו דרא"בע מאבות דר"נ פ"יט הוא טעות גמור כי שם צ"ל ר"א בן ערך אבל רא"בע היה נער קטן בפטירת רי"בז.
ואך הירושלמי יפתח לנו שערי אורה מי היה רבו, וע"פ השערה הקרובה אל האמת נאמר שאביו עזריה שהיה עשיר גדול כשראה ששערוריות גדלות וצרות לבא ואשר עיר הקודש ובית תפראתנו מסורים בידי הצדוקים ואך שוד וחמס בקרבה וסוף סוף תחרב העיר מידי פטיש כל הארץ, לכן קיבץ את כל עמלו ולקח את כל ב"ב והלך לו לגליל אשר שמה לא הגיעו ימי הרעה כ"כ, ושם מצא את החכם ר' יוסי הגלילי ועל ידו מסר את בנו החביב ללמדו תורה, וזה מפורש כתובות פי"א ה"ג שלרי"הג היה אשה רעה והיתה מצערת לו הרבה, וכשבא רא"בע וראה את צרת רבו א"ל "רבי" תן לה גט ואני אשלם עבורך כתובתה.
ומה שכתב הרמ"בם בהקדמתו לזרעים וחושב את רא"בע בדור השני לחורבן, ואת רי"הג בדור השלישי הצדק אתו אע"פ שרי"הג היה רבו בימי עלומיו אבל יען כי חיי האדם לא נחשבו לפי שנותיו אך לפי ימי פעולתו ולכן רי"הג אף שהיה זקן הרבה מרא"בע אבל בואו ליבנה היה זמן רב אחרי שהוקם רא"בע לנשיא וכדמצינו זבחים נז. וספרי קרח מב' שנשאלה שאלה בכרם ביבנה - היה שם תלמיד אחד שבא לב"המד לפני חכמים תחלה ור' יוסי הגלילי שמו ושם הראה כחו בתורה לפני ר"ט ור"ע, ומזה אנו רואין שזה היה פעם הראשונה שבא לשם, ולהיפוך את עזריה ידענו שהיה חבירו דר' דוסא בן הרכנוס שהיה ביבנה, וא"כ איך בר רא"בע לרי"הג וקראו רבי, וא"א לומר שזה היה אחרי שהוקם רא"בע לנשיא, הלא אז קרא רא"בע גם את זקן הדור ר"ע אך בשם "עקיבא" כמנחות פט., נדה עב., ולהיפוך ר"ע קרא את רי"הג בני כספרי קרח, אבל האמת כמו שאמרנו, שרי"הג שהיה מושבו ומולדתו בגליל, ואך בשנות החורבן בא רבי רא"בע שמה ואז למד רא"בע אצלו, ואח"כ כששקטה הארץ לאחר החורבן ורי"בז קבץ כל חכמי הדור ליבנה אז בא רא"בע ויבנה ורי"הג נשאר במקומו עוד זמן רב, ובתוך כך הוקם רא"בע לנשיא ולכן חשבו הרמ"בם בין דור שני לחורבן שבאמת היו אז בין החכמים לכן חשבו בין דור השלישי אע"פ שהיה זקן מרא"בע.
וראה זה פלא שגם טרם שנתמנה לנשיא היה כבר נחשב בין חכמי זקני הדור כדמצינו בהגדה של פסח מעשה בר"א ור' יהושע ורא"בע ור"ע ור"ט שהיו מסובין בבני ברק, וידוע שר"א כבר נפרד מהן עוד טרם שנתהוו המחלוקת וגם עוד טרם המעשה דר' יהושע ור"ג בדבר חשבין העובור כמבואר בערכו, וא"ע לדעת הירושלמי היה אך כבן יד שנה, אך מזה אין ראיה כ"כ שכבר בארתי שאפשר שצ"ל ר"א בן ערך שהיה הכתוב רא"בע ונעשה מזה ר' אלעזר בן עזריה.
ומצינו במק"א שאמר בשם ר"א המודעי כשבועות לה: חנינא בן אחי ר"י ורא"בע משום ר"א המודעי אמרו, אבל בדק"ס ליתא תיבת "משום", ולהיפוך מצינו אותם כתברים כפד"כ קמג. מעשה ברא"בע ור"א המודעי הוו יתבין ועסקין בהדין קרא.
ואיך בא לידי גדולה כזו יסופר ברכות כז: וירושלמי שם פ"ד סה"א שרבן גמליאל הנשיא הקניט את ר' יהושע (שהיה האב"ד) ב' פעמים ובפעם השלישית לא יכלו עוד נשוא לראות עלבון גדול הדור כר' יהושע, ונתאספו כל ראשי החכמים שביבנה ר' יהושע, ר"ע ור"ט והסכימו לדחות את ר"ג מנשיאותו ולהקים אחר תחתיו, אך את ר' יהושע לא יכלו להקים לנשיא יען שהוא בעל מעשה ויהיה לר"ג צער טפי, ואת ר"ע יען שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות כן מפורש בירושלמי, ואת ר"ט כבר בארתי בערכו יען שהיה רגיל לאמר אקפח את בני ולא היה פזרן כראוי לנשיא הדור, ולכן נפל הגורל על הצעיר לימים מהם על ר' אלעזר בן עזריה, דהוא הכס ועשיר והוא עשירי לעזרא הסופר, וכן מפורש בירושלמי יבמות ספ"א כשבאו כל החכמים לר' דוסא בן הרבנים אמר מכירו אני שהוא דור עשירי ועיניו דומות לעיני עזרא. וכפי הנראה לא היה אז בהאסיפה רא"בע יען שהוא יהי צעיר לימים ומה לו להתערב בין מחלוקת דזקני חכמי הדור, אך כאשר הסכימו כולם על רא"בע באו אליו וא"ל ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא (יען כי עם התמנות הנשיאות היתה גם משרת ריש מתיבתא בסנהדרין על שכמו), אמר להם איזיל ואימלך באינשי ביתי אזל ואמליך בדביתהו, (והגאון ר' יהונתן מפרג בספרו היקר יערות דבש אומר דבר חכמה שמן הדין היה צריך ליטול רשות מאשתו יען שעונת ת"ח מע"ש לע"ש אבל עונת נשיא הוא מפורש באכות דר"נ שהוא מחודש לחודש ולכן שאל את אשתו אם תתרצית בזה, ואם כי דבר חכמה דיבר אבל לא נמצא בשום מקום הדין שהביא), א"ל אשתו דלמא מעברין לך (כי הבינה שסוף סוף יתפייסו עם ר"ג וישוב לנשיאותו), אמר לה לישתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר, א"ל הלא ליתי לך חיורתא (כי היה אך בן יח' שנה והדרת זקנים שיבה) ונעשה לו נס ואהדרי ליה יח' דרי חיורתא והיינו דקאמר רא"בע הרי אני כבן שבעים שנה ולא אמר הרי אני בן שבעים, ובירושלמי שם שהיה אז בן טז שנה ונתמלא כל ראשו שיבות, ונראה שאין שום מחלוקת בין הבבלי והירושלמי יען כי מן פעם הראשונה שציער ר"ג לר' יהושע במעשה דר' צדוק עד המעשה דברכות כבר עבר משך זמן של שתי שנים ובל"ס שהחכמים נתנו עיניהם ברא"בע מן מעשה דר"צ ואז היה באמת אך טז' שנה, והירושלמי חושב החשבון הזה, ובבבלי יסופר מתי שנתמנה לנשיא ואז היה באמת יח שנה. וכל ימי נשיאותו דר"ג לא הניח שום תלמיד ליכנס לב"מהד עד אשר בדקו אותו היטב אם ראו להיות תלמיד, אבל אז סלקוהו לשומר הפתח ונתנו רשות לתלמידים ליכנס ונתוספו כמה מאות ספסלי ובו ביום נשנה מס' עדויות, ואמרו בגמרא שכל היכא דאמרינן "בו ביום" הכונה על היום שהעמידו את רא"בע לנשיא ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בב"המד שלא פירשוה וכדמובא ידים פ"ג מ"ה אר"ש בן עזאי מקובל אני מפי ע"ב זקן ביום שהושיבו את רא"בע בישיבה שש"הש וקהלת מטמאים את הידים, ושם כל פ"ד אמרו "בו ביום" כמה דינים שנתבררו אז, וגם ר"ג לא מנע א"ע מב"מהד כל היום אף שדחוהו מנשיאותו, וע"פ הירושלמי ברכות שם שהדין המובא כתובות פ"ד מ"ו שאמר רא"בע הבנות אינן ניזונות וכו' דרש בו ביום, (אבל מצינו בשבת קנג: בו ביום ומפרש רש"י ביום שעלו לעלות חנניה בן חזקיה, יען ששם מוברר שלא קאי ארא"בע כי שם מחלוקת ר"א ור' יהושע אם גדשו סאה או מחקו סאה, וקאי אגזירת שמאי דשבת יז: ורבינו נסים גאון מפרש שקאי על יום דרא"בע, ובל"ס איזה תלמיד טועה כתב זאת בי הצדק עם רש"י, וכן פסחים יט: "בו ביום" כתב רש"י שקאי על עלית חנניה יען כי שם גזר ועל הספר והידים כמבואר שבת יג: והיה בזמן ב"ש).
ואז בא יהודה גר עמוני לפני החכמים ביבנה ושאל אם הוא מותר לבוא בקהל אם לא, ור' יהושע התירו ור"ג אסרו, ואז הראה ר"י לפני כל כי הצדק אתו, ואז נכנע ר"ג לפניו ואזיל לפייסו והושב ר"ג לנשיאותו אך לא כבראשונה, ותקנו שר"ג ידרוש שתי שבתות ורא"בע שבת אחת ובירושלמי שם שנעשה רא"בע אב"ד. וזה שאמרו חגיגה ג. ששאל ר' יהושע לתלמידיו שבת של מי א"ל של רא"בע וספרו לו דרשתו ואמר ר' יהושע אין דור יתום שרא"בע שרוי בתוכו.
ומהיום והלאה היה ביניהם אהבה ואחוה ושלום ורעות וכדמצינו תמיד את רא"בע בחברת ר"ג, כשהיו צריכין ליסע לרומי כש"ר פ"ל-ט מעשה בר"ג ור' יהושע ורא"בע ור"ע שהלכו לרומי, ובסוכה מא: מעשה בר"ג ור"י ורא"בע ור"ע שהיו באין בספינה, וכן סוף מכות, ומע"ש פ"ה מ"ט ועירובין פ"ד מ"א ומתוך דרשתו היקרה שדרש חגיגה ג: אנו רואין שכל מגמת רא"בע אך להפיס דעת ר"ג ולעשות שלום בין התלמידים.
רא"בע במשנה ובעלי מחלוקתו
[עריכה]הוא נזכר במשנה לערך ז' פעמים.
וחולק עם ר' אליעזר בב"ק פ"ו מ"ד, מכשירין פ"ו מ"ו.
עם ר' אלעזר חסמא נגעים פ"ז מ"ב.
עם ר' טרפון ידים פ"ד מ"ג וקרא לר"ט אחי.
עם ר' יהושע שביעית פ"א מ"ח, עירובין פ"ד מ"א.
עם ר' ישמעאל כריתות פ"ב מ"ה, נגעים פ"ח מ"ט, מקואות פ"ח מ"ג ובידים פ"ד מ"ג קרא לו ישמעאל אחי ור' ישמעאל קראו "אלעזר בן עזריה".
עם ר' עקיבא שביעית פ"א מ"ח, עירובין פ"ד מ"א, ב"ק פ"ו מ"ד, כלים פ"ד מ"ח, נגעים פ"ז מ"ב, מקואות פ"ח מ"ג.
הלכותיו המפורסמות
[עריכה]בכרות ט. שהפסח נאכל עד חצות (חולק עם ר"ע). שם יא. כשהגיע זמן ק"ש הטה רא"בע (כב"ש) ור' ישמעאל זקף א"ל ישמעאל אחי משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל א"ל יהיה כנגד המשחיתים וכו', ושם יב. מזכירין יצ"מ בלילות, שם טו: הקורא את שמע צריך שישמיע לאוזניו, שם פ"ד מ"ז אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר, שבת ספ"ה פרתו היתה יוצאה בשבת ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים (והולך לשיטתו ביצה פ"ב מ"ח), ובירושלמי שבת ספ"ה שפ"א יצאה ואמרו לו החכמים או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה, והושחרו שיניו מן הצומות, ור' אידי דחוטריה אמר, שאשתו היתה וקראה עגלתו, ובבבלי נד: אמרו של שכונתו היתה, שם קלב. פיקוח נפש דוחה שבת, שם פ"יט מ"ג מרחיצין את הקטן ביום ג' שחל להיות בשבת.
עירובין פ"ד מ"א מסכים עמו ר"ג נגד ר' יהושע ור"ע מי שהוציאוהו לסטים והוליכוהו לעיר אחרת מהלך את כולה, ביצה כג. סובר דבר שאינו מתכון מותר, יבמות ד. יבמה שנפלה לפני מוכי שחין אין חוסמין אותה, שם פו: מעשר ראשון יכול ליתן אף לכהן נגד ר"ע. והיה גינתא שהיה נוטל רא"בע המעשר אזל ר"ע ואהדר לפתח הגינה לבית הקברות אמר בתרמילו ואנא חיי? ובירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג יסופר שהודה לר"ע והחזיר כל המעשרות שנטל, כתובות פ"ד מ"ו דרש לפני חכמים בכרם ביבנה שאין הבנות ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן, שם פ"ה מ"א מן הנשואין גובה הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים (שאזלינן בתר אומדנא), קידושין יז: סובר דברים ככתבן ודברה תורה כלשון ב"א וכן הוא ב"מ לא: וכן סובר בנזיר פ"ו מ"ב שאינו חייב עד שיאכל ב' חרצנים (שנאמר מחרצנים ועד זג), גיטין פג. חולק עם ר' אליעזר, ור' יוסי אומר רואה אני דברי רא"בע, מכות פ"א מ"י שסנהדרין ההורגת אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית, שם כג. הרצועה שמלקין בה צריכה להיות משל עגל, (ודורש סמוכין וכן בפסחים קיט., זבחים ד.), מנחות פט., נדה עב. אומר לר"ע, עקיבא, אפילו אם אתה מרבה כל היום - איני שומע לך, מקואות פ"ח מ"ג חולק עם ר' ישמעאל וסובר הפולטת ש"ז ביום ג' טהורה, ובידים פ"ד מ"ג גזר רא"בע על ארץ עמון ומואב שיתנו בשביעית מעשר שני.
דבריו באגדה
[עריכה]הוא היה דרשן גדול כסנהדרין סו: שאמר לר"ע עקיבא! מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות.
ובעירובין סה. אמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין - שנאמר ושכורת ולא מיין, ופסחים קיח. אמר קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, כל המספר לש"הר וכל המקבל לש"הר וכל מהעיד עדות שקר בחבירו ראוי להשליכו לכלבים, ויומא פה: עכירות שבין אדם לחבירו אין יו"הכפ מכפר עד שירצה את חבירו, וחגיגה ג. א"ל הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם וכו', טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן, וביבמות סג: כל שאינו עוסק בפ"ור כאלו ממעט הדמות, ונדרים פ"ג מ"א מאוסה ערלה וכו', וערכין טז: אמר תמהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח, וב"ר פפ"ד-ח שאסור לשנות בן מבניו, ומאמריו היקרים אבות ספ"ג אם אין תורה אין ד"א - על שחכמתו מרובין ממעשיו וכו'.
תלמידיו ואומרי מאמריו
[עריכה]ר"א בר' שמעון בשמו תנחומא ויגש-ז.
ר' יהודה בשמו ברכות ספ"ד, ומגילה כז: יספר ר' יהודה מעשה בבייתוס בן זונין שעשה שדהו מכר ע"פ רא"בע וב"ב יג: שהדביק ח' נביאים כאחד ע"פ רא"בע.
ר' יהושע בן קרחה בשמו תוספתא נגעים פ"ז ה"ג.
ר' יוסי בן כיפר בשמו ספרי תצא פ' ויצאה מביתו.
בן עזאי אמר בכורות נח. כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה וכתבו בתוס' בשם ירושלמי שכונתו על רא"בע אבל לא נמצא בירושלמי שלנו. וכשהיה ברומי שאלוהו ר' מתיא בן חרש בהלכה כיומא פו..
וכן נשארו לנו לפליטה מאמריו היקרים בפי האמוראים כמו רש"בל בשמו ב"ר פ"ט-ג, פפ"ד-ח.
ר' שיזבי בשמו עירובין נד:, פסחים קיח..
רב ששת אר"א בשמו יבמות ד..
ולא על חנם שבחו איסי בן יהודה גיטין סז. וקראו קופה של בשמים, ובאדר"נ רפ"יח שבחו רבי בשם קופה של רוכלין - שבזמן שת"ח נכנס אצלו שאלו במקרא, במשנה, במדרש, בהלכות, בהגדות אמר לו, וכשיצא ממנו היה מלא טוב וברכה.
עינייניו הפרטים, שני חייו אשתו וב"ב, ופטירתו
[עריכה]כאשר הבאנו לעיל היה עשיר גדול כברכות כז: ובל"ס ירש הון רב מאביו, ומלבד זה היה עושה סחורה ביין ושמן כב"ב צא., ובשבת נד: שהיה מעשר מעדרו יב' אלף עגלים בכל שנה, ועשיר כזה אמר פסחים קיח. קשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס. ועשירותו היה למשל בפי החכמים כקידושין מט: שאם אמר לאשה ע"מ שאני עשיר אין אומרין כעשירות רא"בע, וברכות נז: הרואה רא"בע בחלום יצפה לעשירות, ואעפ"כ אמר חולין פד. מי שיש לו מנה יקח לפסו לטרא של ירק - מאה מנה ישפתו לו קדרה בכל יום, ובערכין כח. אמר שאין אדם רשאי לבזבז יותר מחומש.
וכפי הנראה האריך רא"בע ימים והגיע לשבעים כי נולד שנים אחדות קודם החורבן ובפטירת רי"בז היה לערך בן יג' שנה וכשהוקם לנשיא היה בן טז, או יח' שנה, וחי אחר פטירת ר"ג כידוע שר"ג נפטר קודם ר' אליעזר כב"מ נט: והוא היה בפטירת ר"א כסנהדרין קא. ובאבות דר"נ פ"כה שרא"בע קרע בגדיו ואמר לחכמים - רבותי בואו וראו בר"א שטהור הוא וכו', וכן גיטין פג. שנכנסו לאחר פטירת ר"א רי"הג ור"ט ורא"בע ור"ע.
ובדרכי המשנה בהוספות צד 7 יאמר שנפטר רא"בע קודם ר"ג ובמחילה טעה בזה.
וכפי הנראה כשהותחל המרד הגדול בשם חורבן ביתר ונתפזרו כל חכמי ישראל וישיבת יבנה נתבטלה הלך אז לציפורי ותחת צלו החביא את חבריו הנשארים וזה שאמרו בתוספתא כלים ב"ב רפ"ב א"ר יוסי מעשה בד' זקנים שהיו יושבין אצל רא"בע "חרש" בציפורי ר' חוצפית (המתורגמן) ור' ישבב (הסופר) ור' חלפתא (אבא) ורי"בנ, ובלי ספק שנפטר קודם ר"ע, וכבר בארנו שר"ע נהרג לערך סח' אחר החורבן והוא נפטר לערך שנים אחדות קודם ר"ע, וזה שחי לערך שבעים שנה.
וראיה לכל דברי מצאתי מפורש בירושלמי ברכות פ"א רה"ו שאמרו אע"פ שנכנס (רא"בע) לגדולה האריך ימים, והמפרשים שם פירשו שהירושלמי חולק על הבבלי שלא הוקם לנשיא בן יח' אך שהיה באמת בן שבעים, וכן הוא דעת היוחסין, וטעות הוא בידם כי מפורש שם פ"ה סה"א שהיה בן טז' שנה, ועוד איך יפרשו הירושלמי שאמרו "אע"פ שנכנס לגדולה האריך ימים מה שאמר הרי אני כבן שבעים שנה", מה שייכות אריכת ימים שלו שהיה קודם לכן, לגדולתו שנעשה אח"כ? אך האמת יורה דרכו שהוקם לנשיא בהיותו רך בשנים ואעפ"כ האריך ימים אח"כ ואע"פ שהגדולה מקצרת ימיו של אדם ובפרט כשהיה בן יח' היה נראה כבן שבעים אעפ"כ האריך ימים וחי קרוב לשבעים.
אשתו לא נזכרה בשום מקום זולת ברכות כז: שנמלך עמה אם לקבל עול הנשיאות ומתשובתה אנו רואין שהיתה חכמה. וילדה לו בן גדול בתורה בשם ר' ישמעאל כיומא פה..
ונצר משרשיו מצינו מנחות נג. ר' עזרא בר בריה דר' אבטוליס שהיה עשירי לר"א בן עזריה.
מקום פטירתו לא נמצא בשום מקום, ואך מצינו במשנה סוף סוטה שאמרו משמת רא"בע פסקה העוזר מן החכמים, ושם בגמרא בלשון בטלו עטרות חכמה שעטרת חכמים עשרם.