משנה ידים ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת ידים · פרק ג · משנה ה | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ספר שנמחק ונשתייר בו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון, מטמא את הידים.

מגילה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון, מטמא את הידים.

כל כתבי הקדש מטמאין את הידים.

שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים.

[1]רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלוקת.

רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת.

רבי שמעון אומר, קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.

אמר רבי שמעון בן עזאי, מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידים.

אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים.

ואם נחלקו, לא נחלקו אלא על קהלת.

אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרויב.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

ספר שנמחק ונשתייר בו שמונים וחמש אותייות כפרשת ויהי בנסוע הארון (במדבר י לה) מטמא את הידים מגילה שכתוב בה שמונים וחמש אותייות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים כל כתבי הקודש מטמאין את הידים שיר השירים וקוהלת מטמאין את הידים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

בידינו עיקר כי פרשת ויהי בנסוע הארון וגו' ובנחה וגו' (במדבר יא) הפסוקים כולם הם ספר בפני עצמו אמרו (משלי ט) חכמות (נשים) בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה אלו הן ז' ספרי תורה אכן הם ז' באמרם כי מתחילת הספר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו ומן ויהי בנסוע הארון עד סוף הספר ספר בפני עצמו ויהיה מדבר סיני שלשה ספרים וד' חומשים הנשארים הרי ז' ואמרו מגלה שכתוב בה ר"ל כי היריעה של ספר כיון שנכתב בו זה המנין מן האותיות נתקדשה והיתה מכתבי הקדש רבי יהודה אומר כבן עזאי:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

תני"א בתוספת"א (שם) ספר שבלה אם יכול ללקט ממנו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון (במדבר יא) מטמא את הידים מגילה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים חיבר בה יריעות אחרות היא מטמאה את הידים והשאר אינו מטמא את הידים ר' יהודה אומר הגליון שבתחלת הספר וכדי הקף כולו מטמא את הידים הכותב הלל ושמע לתינוק להתלמד בו אע"פ שאין רשאי לעשות כן מטמא את הידים המשיחות והרצועות שתפרן בספר אף על פי שאינו רשאי לקיימן מטמאות את הידים תיק הספרים ומטפחות ספרים ותיבה של ספר בזמן שהן [ב] טהורין מטמאות את הידים הברכות אף על פי שיש בהן מאותיות השם ומעניינות הרבה של תורה אינן מטמאות את הידים הגליונים וספרי צדוקים אינם מטמאין את הידים ספר בן סירא וכל הספרים שנכתבו מכאן ואילך אינן מטמאין את הידים רבי שמעון בן מנסיא אומר שיר השירים מטמא את הידים מפני שנאמרה ברוח הקדש קהלת אינה מטמאה את הידים מפני שאינה אלא מחכמתו של שלמה אמרו לו וכי לא כתב אלא זו בלבד והלא הוא אומר (מלכים א ה) וידבר שלשת אלפים משל ואומר (משלי ל) אל תוסף על דבריו. פירוש הגליונים (וספרי צדוקים) אגב ספר תורה מטמאין את הידים כדקתני מתני' והכא בשנחתכו מן הספר ואף על גב דתנן אם יש בו ללקט שמונים וחמש אותיות דס"ד כדאמרינן בפרק כל כתבי (דף קטז.) מקום הכתב אגב כתב הוא דקדיש אזל כתב אזלא ליה קדושתיה אבל גליון לא אזלא ליה קדושתיה ובעיא היא התם בגליונים של ספר תורה היכא דגייז ושדי אי מצילין אותן מפני הדליקה אי לא ואי אין מטמאין את הידים א"כ תפשוט מהכא דלאו בקדושתיה קאי וצריך לדחות כאן כדדחי התם ספרי צדוקים הרי הם כגליונים ואין מטמאין את הידים. ואומר אל תוסף בפ"ק דמגלה (דף ז.) מפרש מאי ואומר וכל משנתינו הפוכה שם דמלתיה דר' יהודה דהכא קתני התם בשם ר"י ומילתיה דר' יוסי דהכא קתני התם בשם ר"מ ופליגי התם במגילה אם מטמאין ידים. תנ"ן בבחירת"א (עדיות פ"ה מ"ג) ר"ש אומר שלשה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה קהלת אינה מטמאה את הידים כדברי ב"ש ובית הלל אומרים מטמא את הידים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כפרשת ויהי בנסוע הארון - לפי שאותה פרשה היא חשובה כספר בפני עצמו. וכך אמרו במדרש, (והוא בגמרא שת דף קטז תויט) חצבה עמודיה שבעה (משלי ט) אלו שבעה ספרי תורות, שספר וידבר נחלק לשלשה חלקים, וארבעה ספרים אחרים, הרי שבעה:

מגילה שכתוב בה - כלומר יריעה של ספר תורה, כיון שנכתב בה שמונים וחמש אותיות, נתקדשה ומטמאה את הידים:

קהלת אינו מטמא את הידים - מפני שחכמתו של שלמה היא, ולא ברוח הקודש נאמרה:

כדברי בן עזאי כך נחלקו וכך גמרו - וכן הלכה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על המשנה) כדברי בן עזאי דמדבן עזאי תני בהדדי שיר השירים וקוהלת, שמע מינה שקיבל שבשניהם היתה המחלוקת ונמנו וגמרו שיטמאו. והיינו שעל דברי בן עזאי שנה לנו רבי דברי ר' עקיבא שחולק עליו. דאי גם לבן עזאי לא נחלקו על שיר השירים, היה לו לסדר דברי ר' עקיבא קודם לבן עזאי כו'. לכך העיד ר' יוחנן שכדברי בן עזאי כן הוא, בין לענין המחלוקת בין לענין הגמר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

כפרשת ויהי בנסוע. פירש הר"ב לפי כו'. ואמרו במדרש כו' גמרא ערוכה היא בפ' כל כתבי דף קי"ו. וכר'. דלא כרשב"ג דהתם דס"ל דאין זו מקומה. כמו שהזכרתי מחלוקתן במשנה ד' פרק ה' דאבות:

רבי יהודה אומר כו' רבי יוסי אומר כו'. מייתי לה בגמ' פ"ק דמגילה דף ז'. והתם קתני למלתיה דר' יהודה דהכא בשם ר' יוסי. ומלתיה דר' יוסי דהכא קתני התם בשם ר' מאיר. כ"כ הר"ש. ומהר"ם כתב דנראה לו. דהתם לקדש. והכא לתרומה:

מפי ע"ב זקן. ה"ג והכי איתא נמי (בפ' דלקמן מ"ב. והיא שנויה) במשנה ג' פ"ק דזבחים. ושם פי' הר"ב:

כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרו. דמדבן עזאי בחדא מחתא מחתינהו לשיר השירים וקהלת. ש"מ שקבלתו היתה שבשניהן היתה מחלוקת אלא שנמנו וגמרו בשניהם שיטמאו את הידים. היינו שעל דברי בן עזאי שנה רבינו הקדוש לדברי ר"ע. שאמר ח"ו לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים כו' ואילו גם לבן עזאי לא נחלקו על שיר השירים היה לו לרבינו הקדוש לסדר דברי ר"ע קודם לדברי בן עזאי. אלא לדברי בן עזאי נמי היתה מחלוקת בשיר השירים. כמו בקהלת. וחלק עליו ר"ע בשיר השירים. והעיד רבי יוחנן בן יהושע שכדברי בן עזאי כן הוא. בין לענין המחלוקת. בין לענין הגמר:


פירושים נוספים

  1. ^ לפי נוסח הרמב"ם מכאן והלאה משנה נפרדת -- ויקיעורך