משנה מכשירין ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ו · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו מטמאין ומכשירין: זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ורביעית מן המת, ודם הנדה.

רבי אליעזר אומר, שכבת זרע אינה מכשרת.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, דם הנדה [ אינו מכשיר ].

רבי שמעון אומר, דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעתיח, גורדה יט והיא טהורהכ.

נוסח הרמב"ם

אלו מטמאין ומכשירין זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנידה רבי אליעזר אומר שכבת זרע אינה מכשרת רבי אלעזר בן עזריה אומר דם הנידה אינו מכשיר רבי שמעון אומר דם המת אינו מכשיר אם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה.

פירוש הרמב"ם

אמרו מטמאין ומכשירין. ר"ל שהן משקין והן עצמן טמאין וע"כ אין צריכין שיקדם להם הכשר וביאר הקב"ה בזוב הזב שהוא טמא ואמר (ויקרא טו) זובו טמא ורוקו בפסוק (שם) וכי ירוק הזב וגו' ומימי רגליו קבלה (נדה דף נה:) נסמך לאמרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טומאתו וגו' אמרו וזאת לרבות מימי רגליו. וש"ז היא של בריא וכ"ש של זב. וטומאת דם המת ביארנו בב' מאהלות ודם הנדה בז' של נדה (דף נד:) ור"א אומר כי ש"ז אינה מכשרת לפי שהפסוק כבר שללה שם המשקה ושמה לוויה וראב"ע אומר שדם הנדה אינו מכשיר כמו שאינו מכשיר דם היוצא מן התחתוניות ור"ש אומר כיון שמת המת יצא דמו מתורת משקה ואין הלכה כשלשתן:

פירוש רבינו שמשון

זובו של זב. כולהו דמטמו נפקא לן בפ' דם הנדה דף נה:):

דם מן המת. כלומר אדם שמת דהא כל הני תנאי אתנא קמא קיימי מר ממעט האי ומר ממעט האי ולא כמו שפירש בקונטרס בפ' שני דחולין (דף לה:) דבדם בהמה שמתה איירי דכאן מוכח דבאדם איירי ועוד דאם כן ליתני דם המתה ובעי למידק מינה התם לר' שמעון הא דם שחיטה מכשיר ומסיק לא הא דם חללים מכשיר ושם הארכנו בדבר:

והיא טהורה. לפי שלא הוכשרה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואלו מטמאים ומכשירים - שהן עצמן משקין טמאים, ומטמאים ומכשירים כאחד יז:

זובו של זב - דכתיב (שם טו) זובו טמא הוא:

ורוקו - וכי ירוק וגו':

ומימי רגליו - וזאת תהיה טומאתו, וזאת, לרבות מימי רגליו:

ורביעית דם מן המת - דכתיב (במדבר יט) כל הנוגע במת בנפש האדם, ונפש האדם היינו רביעית דם, דכתיב (ויקרא יז) כי הדם הוא הנפש:

ודם הנדה - דכתיב (שם טו) והדוה בנדתה, מה שזב ממנה טמא כמותה:

שכבת זרע אינה מכשרת - שאינה חשובה משקה, דיש לה שם לווי:

דם הנדה אינו מכשיר - מידי דהוה אדם של התחתוניות שגם הוא אינו מכשיר:

דם המת אינו מכשיר - דכיון שמת יצא דמו מתורת משקה. ולית הלכה כחד מהנך תנאי, אלא כולהו מטמאים ומכשירים כתנא קמא:

פירוש תוספות יום טוב

אלו מטמאין ומכשירין. פירש הר"ב שהן עצמן משקין טמאין ומטמאין ומכשירין כאחד. וכל משקין טמאין כך דינם כדתנן ברפ"ק. ואין סברא להקל במשקין היוצאין מן הטמא שלא יטמאו ויכשירו כאחד אלא דוקא הני דהכא שהן אב הטומאה ובהדיא פסק הרמב"ם פ"י מהט"א [הלכה ה'] שכן גם דם מגפתה וחלב אשה ודמעת עין אע"פ שאינם אלא ולד כמ"ש בספ"א מה' משכב גם בפירושו במתני' ח' דפרקין. ולפיכך תמיהני אמאי לא תני להו נמי לאותן שלש דהא הוה רבותא:

ורביעית מן המת. כתב הר"ב דכתיב כי הדם הוא הנפש. ועיין מ"ש במשנה ב' וה' פרק ב' דאהלות:

ודם הנדה. כתב הר"ב דכתיב והדוה בנדתה מה שזב ממנה טמא כמותה. ולא לכל דבר אלא כדתנן במשנה ג' פ"ק דכלים:

ואם נפל על הדלעת. לא ידעתי אמאי נקט דלעת:

גוררה. כדי שלא יאכל הדם. דדם האדם אסור מד"ס כמ"ש הר"ב בסוף משנה ח' פ"ה דכריתות. ועוד דמת אסור בהנאה כמ"ש בספ"ק דערכין:

והיא טהורה לפי שלא הוכשרה. הר"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) ולאו דוקא אלו שהן אב הטומאה, אלא אפילו דם מגיפתה וחלב אשה ודמעת עין שאינן אלא ולד הטומאה. וכן כתב הר"מ בהדיא. וצריך עיון דלא תני להו דהוו רבותא טפי:

(יח) (על המשנה) הדלעת. לא ידעתי למה נקט דלעת:

(יט) (על המשנה) גורדה. דדם האדם אסור מדברי סופרים. ועוד, דמת אסור בהנאה:

(כ) (על המשנה) טהורה. לפי שלא הוכשרה. הר"ש:


פירושים נוספים