משנה מכשירין ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מכשירין פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק שישי ("המעלה פירותיו") · >>

פרקי מסכת מכשירין: א ב ג ד ה ו

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה, וירד עליהם טל, אינם בכי יותן.

אם נתכוין לכך, הרי זה בכי יותן.

העלן חרש שוטה וקטן, אף על פי שחשב שירד עליהן הטל, אינן בכי יותן, שיש להן מעשה ואין להן מחשבה.

משנה ב[עריכה]

המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתינו, אינן בכי יותן.


כל האגודות של בית השוקים, טמאין.

רבי יהודה מטהר בלחים.

אמר רבי מאיר, וכי מפני מה טימאו, אלא מפני משקה הפה.


כל הקמחין והסלתות של בית השוקים, טמאים.

החילקה הטרגיס והטסגי, טמאים בכל מקום.

משנה ג[עריכה]

כל הביצים בחזקת טהרה, חוץ משל מוכרי משקה.

ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים, טהורות.

כל הדגים בחזקת טומאה.

רבי יהודה אומר, חתיכת אלתות, ודג המצרי הבא בקופה, וקוליס האספנין, הרי אלו בחזקת טהרה.

כל הציר בחזקת טומאה.

ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן, חוץ משל דגה, מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן, טמא.

משנה ד[עריכה]

שבעה משקין הן: הטל, והמים, והיין, והשמן, והדם, והחלב, ודבש דבורים.

דבש צרעים, טהור, ומותר באכילה.

משנה ה[עריכה]

תולדות למים: היוצאין מן העין, מן האוזן, מן החוטם, מן הפה, מי רגלים, בין גדולים בין קטנים, לדעתו ושלא לדעתו.

תולדות לדם: דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים, ודם הקזה לשתיה.

מי חלב, כחלב. והמוחל, כשמן, שאין המוחל יוצא מידי שמן, דברי רבי שמעון.

רבי מאיר אומר, אף על פי שאין עמו שמן.

דם השרץ, כבשרו, מטמא ואינו מכשיר, ואין לנו כיוצא בו.

משנה ו[עריכה]

אלו מטמאין ומכשירין: זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ורביעית מן המת, ודם הנדה.

רבי אליעזר אומר, שכבת זרע אינה מכשרת.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, דם הנדה [ אינו מכשיר ].

רבי שמעון אומר, דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעת, גורדה והיא טהורה.

משנה ז[עריכה]

אלו לא מטמאין ולא מכשירין: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי, והדם היוצא עמהם, ומשקה בן שמונה.

רבי יוסי אומר, חוץ מדמו.

והשותה מי טבריה, אף על פי שיוצאין נקיים.

דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות הטמאים, ודם הקזה לרפואה.

רבי אלעזר מטמא באלו.

רבי שמעון בן אלעזר אומר, חלב הזכר, טהור.

משנה ח[עריכה]

חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון, וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון.

אמר רבי עקיבא, קל וחומר הדברים, מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים, מטמא לרצון ושלא לרצון, חלב הבהמה שהוא מיוחד לקטנים ולגדולים, אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון.

אמרו לו, לא, אם טמא חלב האשה שלא לרצון, שדם מגפתה טמא, יטמא חלב הבהמה שלא לרצון, שדם מגפתה טהור.

אמר להם, מחמיר אני בחלב מבדם, שהחולב לרפואה, טמא, והמקיז לרפואה, טהור.

אמרו לו, סלי זיתים וענבים יוכיחו, שהמשקים היוצאין מהן לרצון, טמאים. ושלא לרצון, טהורים.

אמר להן, לא, אם אמרתם בסלי זיתים וענבים, שתחלתן אוכל וסופן משקה, תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה.

עד כאן היתה תשובה.

אמר רבי שמעון מכאן ואילך היינו משיבין לפניו, מי גשמים יוכיחו, שתחלתן וסופן משקה ואינן מטמאין אלא לרצון.

אמר לנו, לא, אם אמרתם במי גשמים, שאין רובן לאדם, אלא לארצות ולאילנות, ורוב החלב, לאדם.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מכשירין ו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהן טל אינן בכי יותן אם נתכוון לכך הרי זה בכי יותן העלם חירש שוטה וקטן אף על פי שחישב שיירד עליהן הטל אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה.

(ב) המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתינו אינן בכי יותן כל האגודות של בית השווקים טמאין רבי יהודה מטהר בלחין אמר רבי מאיר וכי מפני מה טמאים אלא מפני משקה הפה כל הקמחין והסלתות של בית השווקים טמאים החלקה הטרגיס והטסני טמאים בכל מקום.

(ג) כל הביצים בחזקת טהרה חוץ משל מוכרי משקה ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורין כל הדגים בחזקת טומאה רבי יהודה אומר חתיכה אילתית ודג המצרי הבא בקופה וקולייס האספנן הרי אלו בחזקת טהרה כל הציר בחזקת טומאה ועל כלן עם הארץ נאמן לומר טהורין הן חוץ מן הדגה מפני שמפקידין אותה אצל עם הארץ רבי אליעזר בן יעקוב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן טמא.

(ד) שבעה משקין הן הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים דבש צרעין טהור ומותר באכילה.

(ה) תולדות למים היוצא מן העין מן האוזן מן החוטם מן הפה מי רגלים בין גדולים בין קטנים לדעתו ושלא לדעתו תולדות לדם דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים ודם היקז לשתייה מי החלב כחלב והמוחל כשמן שאין המוחל יוצא מידי שמן דברי רבי שמעון רבי מאיר אומר אף על פי שאין בו שמן דם השרץ כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו.

(ו) אלו מטמאין ומכשירין זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנידה רבי אליעזר אומר שכבת זרע אינה מכשרת רבי אלעזר בן עזריה אומר דם הנידה אינו מכשיר רבי שמעון אומר דם המת אינו מכשיר אם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה.

(ז) אלו לא מטמאין ולא מכשירין הזיעה והליחה הסרוחה והראי והדם היוצא עמהן ומשקה בן שמונה רבי יוסי אומר חוץ מדמו והשותה מי טבריה אף על פי יוצאין נקיים ודם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטמאין ודם היקז לרפואה רבי אלעזר מטמא באלו רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור.

(ח) חלב האישה מטמא לרצון ושלא לרצון וחלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר רבי עקיבה קל וחומר הדברים מה אם חלב האישה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה שהוא מיוחד לקטנים ולגדולים אין דין שיטמא לרצון ושלא לרצון אמרו לו לא אם טמא חלב האישה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם שהחולב לרפואה טמא והמקיז לרפואה טהור אמרו לו זיתים וענבים יוכיחו שהמשקין היוצאין מהן לרצון טמאין ושלא לרצון טהורין אמר להם לא אם אמרתם בסלי זיתים וענבים שתחילתן אוכל וסופן משקה תאמרו בחלב שתחילתו וסופו משקה עד כאן הייתה תשובה אמר רבי שמעון מיכן ואילך היינו משיבין לפניו מי גשמים יוכיחו שתחילתן וסופן משקה ואינן מטמאין אלא לרצון אמר לנו לא אם אמרתם במי גשמים שאין רובן לאדם אלא לארצות ולאילנות ורוב החלב לאדם.

פירושים[עריכה]