משנה מכשירין ד
מכשירין פרק ד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק רביעי ("השוחה לשתות") · >>
פרקי מסכת מכשירין: א ב ג ד ה ו
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
השוחה לשתות, המים העולים בפיו ובשפמו, בכי יותן.
בחטמו ובראשו ובזקנו, אינן בכי יותן.
הממלא בחבית, המים העולים אחריה, ובחבל שהוא מכונן על צוארה, ובחבל שהוא לצרכה, הרי זה בכי יותן.
כמה הוא צרכה, רבי שמעון בן אלעזר אומר, טפח.
נתנה תחת הצנור, אינן בכי יותן.
משנה ב
מי שירדו עליו גשמים, אפילו אב הטומאה, אינו בכי יותן.
ואם נער, בכי יותן.
עמד תחת הצנור להקר או לידוח -- בטמא, טמאין. ובטהור, בכי יותן.
משנה ג
הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח, הרי זה בכי יותן.
אם בשביל שלא ילקה הכותל, אינן בכי יותן.
משנה ד
חבית שירד הדלף לתוכה, בית שמאי אומרים, ישבר.
בית הלל אומרים, יערה.
ומודים שהוא מושיט את ידו ונוטל פירות מתוכה, והם טהורים.
משנה ה
עריבה שירד הדלף לתוכה, הניתזין והצפין אינן בכי יותן.
נטלה לשפכה, בית שמאי אומרים, בכי יותן. בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.
הניחה שירד הדלף לתוכה, הניתזין והצפין, בית שמאי אומרים, בכי יותן. בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.
נטלה לשפכה, אלו ואלו מודים שהן בכי יותן.
המטביל את הכלים והמכבס את כסותו במערה -- המים העולים בידיו, בכי יותן. ברגליו, אינן בכי יותן.
רבי אליעזר אומר, אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו, אף העולין ברגליו בכי יותן.
משנה ו
קופה שהיא מלאה תורמסין ונתנוה לתוך מקוה, מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה, והם טהורים.
העלם מן המים -- הנוגעים בקופה, טמאים, ושאר כל התורמסים, טהורים.
צנון שבמערה -- נדה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים, טמא.
משנה ז
פירות שנפלו לתוך אמת המים, פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן, ידיו טהורות והפירות טהורים.
ואם חשב שיודחו ידיו, ידיו טהורות והפירות בכי יותן.
משנה ח
קדרה שהיא מלאה מים ונתונה לתוך המקוה ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה, טמאה.
מגע טומאות, טהורה.
ושאר כל המשקין, טמאין, שאין המים מטהרים את שאר המשקין.
משנה ט
הממלא בקילון, עד שלשה ימים, טמאין.
רבי עקיבא אומר, אם נגבו, מיד טהורים. ואם לא נגבו, אפילו עד שלשים יום, טמאים.
משנה י
עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים, אם רבו, טהורים.
הוציאם שירדו עליהם גשמים, אף על פי שרבו, טמאים.
בלעו משקים טמאים, אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים, טהורין.
ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד.
רבי שמעון אומר, אם היו לחין והסיקן, ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו, טהורים.
נוסח הרמב"ם
(א) השוחה לשתות -
- המים העולין בפיו, ובשפמו - בכי יותן,
- בחוטמו, ובראשו, ובזקנו - אינן בכי יותן.
- הממלא את החבית -
- המים העולין אחריה,
- ובחבל שהוא מכונן על צווארה,
- ובחבל שהוא לצורכה - הרי זה בכי יותן.
- כמה הוא צורכה?
- רבי שמעון בן אלעזר אומר: טפח.
- כמה הוא צורכה?
- נתנה תחת הצינור - אינן בכי יותן.
(ב) מי שירדו עליו גשמים -
- אפילו אב הטומאה - אינן בכי יותן.
- אם ניער - בכי יותן.
- עמד תחת הצינור להקר, או לידוח -
- בטמא - טמאין,
- ובטהור - בכי יותן.
(ג) הכופה קערה על הכותל -
- בשביל שתידוח - הרי זה בכי יותן.
- אם בשביל שלא ילקה הכותל - אינה בכי יותן.
(ד) חבית שירד הדלף לתוכה -
- בית שמאי אומרין: ישבר.
- בית הלל אומרין: יערה.
- מודים,
- שהוא פושט את ידו, ונוטל פירות מתוכה - והן טהורין.
(ה) עריבה שירד הדלף לתוכה -
- הניתזין והצפין - אינן בכי יותן.
- נטלה לשופכה -
- בית שמאי אומרין: בכי יותן.
- ובית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
- הניחה שירד הדלף לתוכה -
- הניתזין והצפין -
- בית שמאי אומרין: בכי יותן.
- ובית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
- נטלה לשופכה - אלו ואלו מודים, שהן בכי יותן.
- הניתזין והצפין -
[ו] *הערה 1: המטביל את כליו, והמכבס את כסותו במערה -
- המים העולין בידיו - בכי יותן,
- ברגליו - אינן בכי יותן.
- רבי אלעזר אומר:
- אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו -
- אף העולין ברגליו - בכי יותן.
- אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו -
(ו) [ז] קופה שהיא מלאה תורמוסין, ונתונה לתוך המקוה -
- מושיט ידו, ונוטל תורמוסין מתוכה - והן טהורין.
- העלה מן המים -
- הנוגעין בקופה - טמאין,
- ושאר כל התורמוסין - טהורין.
- צנון שבמערה -
- נידה מדיחתו - והוא טהור.
- העלתו כל שהוא מן המים - טמא.
(ז) [ח] פירות שנפלו לתוך המים -
- פשט מי שהיו ידיו טמאות, ונטלן -
- ידיו - טהורות,
- ופירות - טהורין.
- ואם חשב שידוחו ידיו -
- ידיו - טהורות,
- ופירות - בכי יותן.
- פשט מי שהיו ידיו טמאות, ונטלן -
(ח) [ט] קדירה שהיא מלאה מים, ונתונה לתוך המקוה -
- פשט אב הטומאה את ידו לתוכה - טמאה.
- מגע טומאות - טהורה.
- ושאר כל המשקין - טמאין,
- שאין המים מטהרין את שאר המשקין.
- פשט אב הטומאה את ידו לתוכה - טמאה.
(ט) [י] הממלא בקילון -
- עד שלשה ימים - טמאין.
- רבי עקיבה אומר:
- אם ניגבו מיד - טהורין,
- ואם לא ניגבו, אפילו עד שלשים יום - טמאין.
(י) [יא] עצים שנפלו עליהן משקין,
- וירדו עליהן גשמים -
- אם רבו - טהורין.
- הוציאן שירדו עליהן גשמים -
- אף על פי שרבו - טמאין.
- בלעו משקין טמאין -
- אף על פי שהוציאן שירדו עליהן גשמים - טהורין.
- ולא יסיקם - אלא בידים טהורות בלבד.
- רבי שמעון אומר: אם היו לחין והסיקן,
- ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו - טהורין.
- וירדו עליהן גשמים -
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה מכשירין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב