משנה מכשירין ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ד · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קופה שהיא מלאה תורמסין ונתנוה לתוך מקוה, מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה, והם טהורים.

העלם מן המיםה -- הנוגעים בקופה, טמאיםו, ושאר כל התורמסים, טהורים.

צנון שבמערה -- נדה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים, טמא.

נוסח הרמב"ם

קופה שהיא מלאה תורמוסין ונתונה לתוך המקוה מושיט ידו ונוטל תורמוסין מתוכה והן טהורין העלה מן המים הנוגעין בקופה טמאין ושאר כל התורמוסין טהורין צנון שבמערה נידה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא.


פירוש הרמב"ם

שמור עיקר זה והוא שהפירות שנבללות במבוע מים או במקוה מים לא הוכשרו לטומאה בעוד שהם במים ההם עד שיצאו המים ממקום קבוצם או ממבועם ויפלו בהם הפירות או יפלו עליהם בכוונה ואז הן מוכשרין וזה לשונו בסיפרי יכול אפילו הן הפירות בבורות שיחין ומערות יהיו מוכשרין תלמוד לומר בכל כלי יטמא ואמרו עוד מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף אני ארבה את שמלאן לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים שהן תלושין מן הקרקע ומוציא את שבבורות ושבשיחין ושבמערות שאינן תלושין מן הקרקע ומשום זה העיקר אמרו בכאן כי צנון שבמערה נדה מדיחתו והוא טהור לפי שלא הוכשר כל זמן שהוא בתוך מי המערה עד שיצא ואפילו משהו ממי המערה ואז יהיה הקצה שיצא ממנו מוכשר בבלילה אשר עליו לפי שהמים שעל הצנון נתלש מן הקרקע ואז יטמא הצנון ההוא בנגיעת הנדה וזה הטעם עצמו בתורמוסים שבקופה לפי שהאיש הזה הטמא כשמעלה הקופה הוכשרו התורמוסין ונטמא מהם כל מה שנגע בקופה בעבור היות הקופה טמאה והיא הראשון לטומאה במגע הטמא הזה אשר נשאה מן המקוה ושאר כל התורמוסין טהורין לפי שהן תורמוסין של חולין ולא נמצאו בחולין שלישי כמו שביארנו בשני של טהרות:

פירוש רבינו שמשון

והם טהורין. אע"פ שפשט אדם טמא ידו לשם ונטל לפי שלא הוכשרו דלא ניחא ליה דדוקא בצנון שחישב להדיחו הוכשר כשהעלתו אבל הני לא:

הנוגעים בקופה. הוכשרו במים הזולפין ממנה ותימה מאי שנא משק מלא פירות דפ"ק דלא הוכשר במים הנוטפין מן השק ושמא הכא ניחא ליה טפי בהדחה דקופה:

והוא טהור. דלא הוכשר בעודו במערה והא דאמרינן בפ"ק דפסחים (דף יז.) דמחוברין מכשרי היינו בניתנין על הפירות בעוד המים מחוברין ובלבד שיתלשו לבסוף כמו צנון דהכא שהודח במערה ואתר כך העלתו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והם טהורין - אע"פ שפשט אדם טמא את ידו ונטל ד. לפי שלא הוכשרו במים שבמקוה, דכתיב (ויקרא יא) בכל כלי יטמא, מה כלי מיוחד שהוא תלוש ומכשיר, אף כל שהוא תלוש מכשיר, לאפוקי מים שבבורות שיחין ומערות שאינן תלושים מן הקרקע שאינן מכשירים כל זמן שלא נתלשו:

העלם מן המים - הוכשרו התורמסין לקבל טומאה במים התלושים:

הנוגעים בקופה טמאים - שהקופה נעשית ראשון כשנגע בה אדם טמא, והתורמוסים הנוגעים בקופה הוו שני:

ושאר כל התורמוסים - שאין נוגעים בקופה:

טהורים - דאין שני עושה שלישי בחולין:

נדה מדיחתו והוא טהור - דלא הוכשר לקבל טומאה במים שמחוברים במערה:

פירוש תוספות יום טוב

תורמסין. ושנינו ברפי"ח דשבת התורמסין היבש שהוא מאכל לעזים:

מושיט ידו וכו' והן טהורים. פי' הר"ב שלא הוכשרו במים שבמקו' דכתיב בכל כלי כו' והעתקתי הברייתא במ"ג. וכתב הר"ש ז"ל. שלא הוכשרו. דלא ניחא ליה. דדוקא בצנון שחישב להדיחן. הוכשרו כשהעלתו. אבל הני לא. ע"כ. ועיין במשנה דלקמן:

העלם מן המים. כלומר שלא נטלן מתוך הקופה שדרך ליטלם קצתם קצתם. אבל העלה כולם כאחת דהיינו שהעלם עם הקופה. והרמב"ם בחבורו (פי"ב מהט"א הלכה יב). העתיק העלה. וכן בפירושו:

הנוגעים בקופה טמאים. ותימה מאי שנא משק מלא פירות דפ"ק (משנה ד') דלא הוכשרו במים הנוטפים. מן השק. ושמא הכא ניחא ליה טפי בהדחה דקופה. הר"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) דדוקא בצנון שחישב להדיחו הוכשר כשהעלתו, אבל הני לא. הר"ש:

(ה) (על המשנה) העלם כו'. כלומר שלא נטלם מתוך הקופה שדרך ליטלם קצתם קצתם אבל העלה כולם כאחד דהיינו שהעלם עם הקופה:

(ו) (על המשנה) טמאים. ותימא, מאי שנא משק מלא פירות דפרק קמא משנה ד' דלא הוכשרו במים הנוטפים מן השק. ושמא הכא ניחא ליה טפי בהדחה דקופה. הר"ש:


פירושים נוספים