עיקר תוי"ט על מכשירין ד
משנה מכשירין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
.אין פירוש למשנה זו
(א) (על המשנה) קערה. זה לשון רש"י, אי אחשיב לגשמים בירידתן לצורך. דבר תלוש, ואח"כ נפלו פירות לתוכה אפילו שלא מדעת ולא ניחא ליה, הוו מוכשרין, דתחילתן לרצון. אבל לצורך מחובר, לא מכשרי, אלא אם כן ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן דהדר אחשבינהו לתלוש:
(ב) (על המשנה) שתודח. הא בשביל שיודח הכותל אינו בכי יותן. במה דברים אמורים, בכותל מערה [פירש"י, שחוקק הקרקע ונעשה כותל מאליו], אבל בכותל בנין, בשביל שלא ילקה הכותל הוא דאינו בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל בכי יותן. גמרא. וניחא הדיוקים דלא סתרי אהדדי:
.אין פירוש למשנה זו
(ג) (על הברטנורא) ואפשר לומר דליכא דפליג עליה אף שנשנה בלשון פלוגתא. ועתוי"ט:
(ד) (על הברטנורא) דדוקא בצנון שחישב להדיחו הוכשר כשהעלתו, אבל הני לא. הר"ש:
(ה) (על המשנה) העלם כו'. כלומר שלא נטלם מתוך הקופה שדרך ליטלם קצתם קצתם אבל העלה כולם כאחד דהיינו שהעלם עם הקופה:
(ו) (על המשנה) טמאים. ותימא, מאי שנא משק מלא פירות דפרק קמא משנה ד' דלא הוכשרו במים הנוטפים מן השק. ושמא הכא ניחא ליה טפי בהדחה דקופה. הר"ש:
(ז) (על הברטנורא) הר"מ. וצריך עיון, דלפירות מעשר אין צריך אפילו נטילת ידים. ונראה לי להגיה פת במקום פירות. מהר"ז וורמיז"א. והיא קושיא עצומה. ומה שהגיה פת, אכתי קשה, דבפירות קיימינן. ועוד, דלנגיעה אפילו פת אין צריך כוונה אף לתרומה:
(ח) (על ה) היינו לאחר שהעלם. דכל זמן שהם מחוברים במים לא מתכשרי. תוספ':
(ט) (על הברטנורא) כמו שנתבאר בפרק י' דמקואות. הר"מ. ותימה, דאדרבה שם נתבאר דמלאה מים אין חוצצים. והכסף משנה הקשה עוד, דמשמע שאם לא היו חוצצים היתה טהורה. וזה אינו. ועיקר כמו שכתב בחיבורו, נטמאת הקדרה, שאין המקוה מטהר כלי חרס. וכן הוא בנוסחת ארץ ישראל:
(י) (על הברטנורא) ואפילו נטמאו בשני. ואפילו מחמת ידים:
(יא) (על הברטנורא) כגון שהשליך פירות בקילון ולא ידוע אם היה בו להטפיח. כ"מ. ועתוי"ט:
(יב) (על הברטנורא) וקשה, דאכתי מאי קמ"ל כשלא נגעו שלא נטמאו. והר"מ מסיים, והסיקן התנור טהור, ואין המים שעליהם מתטמאין מן המשקים הבלועין בהן:
(יג) (על הברטנורא) אבל בלחים שאין האור נאחז בהן כל כך, טמאים, וליכא למימר שריבוי לחלוחתן מבטלין. ועתוי"ט: