משנה מכשירין ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ד · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השוחה לשתות, המים העולים בפיו ובשפמו, בכי יותן.

בחטמו ובראשו ובזקנו, אינן בכי יותן.

הממלא בחבית, המים העולים אחריה, ובחבל שהוא מכונן על צוארה, ובחבל שהוא לצרכה, הרי זה בכי יותן.

כמה הוא צרכה, רבי שמעון בן אלעזר אומר, טפח.

נתנה תחת הצנור, אינן בכי יותן.

נוסח הרמב"ם

השוחה לשתות המים העולין בפיו ובשפמו בכי יותן בחוטמו ובראשו ובזקנו אינן בכי יותן הממלא את החבית המים העולין אחריה ובחבל שהוא מכונן על צווארה ובחבל שהוא לצורכה הרי זה בכי יותן כמה הוא צורכה רבי שמעון בן אלעזר אומר טפח נתנה תחת הצינור אינן בכי יותן.

פירוש הרמב"ם

מכונן. מלופף ותנא קמא סבר שצריכה לפי שיעור גדלה וקטנה וכששם החבית תחת צנור אין ספק שהוא נתכוין שיזולו המים בתוכה ואפשר שיזולו בתוכה לבד ולא תבלל מבחוץ ועל כן מים שבאחריה ובחבל אינן בכי יותן:

פירוש רבינו שמשון

בפיו ובשפמו בכי יותן. היינו טעמא לפי שאין המים נכנסין לפיו אא"כ נוגעין בשפמו הילכך אחשבינהו וכה"ג מפרש לקמן בתוספתא טעמא דממלא בחבית דמים העולים אחריה בכי יותן שא"א למים שיפלו עד שיגיעו לאחוריה ולכך במניחה תחת הצינור אין של אחריה בכי יותן דאפשר לקילוח שירד לתוכה ולא יגע לאחריה והקילוח שנופל לאחוריה אין נכנס לתוכה:

שהוא מכונן על צוארה. כמין צואר יש לחבית שמסבבין בו החבל כמין טבעת מלשון המכנן את החבל דפ"ו דפרה אדם הקולט את החבל ועושהו כמין טבעות הרבה שלא יהא נגרר אחריו לאחר שמילא בו מים ושניהם מלשון (דברים לב) הוא עשך ויכוננך:

שהוא לצרכה דהיינו טפח:

תניא בתוספתא (שם) הממלא בחבית המים העולים אחריה ובחבל המכונן על צוארה ובחבל של צורכה הרי הן בכי יותן ולענין מי חטאת אינו חושש שמא לא נתמלאו בכלי פי' שמא לא נתמלאו בכלי דאע"פ שמי החבל של הכינון ושל צורכה נופלין בחבית והנהו לא נתמלאו בכלי לא חיישינן לפי שא"א:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השוחה לשתות - בפיו ובשפמו הרי הן בכי יותן. היינו טעמא, לפי שאין המים נכנסים לפיו אלא א"כ נוגעים בשפמו תחילה, הלכך אחשבינהו: הממלא בחבית, המים העולים אחריה, הרי הן בכי יותן, דאי אפשר שיכנס עד שיגעו לאחוריה. אבל הניחה תחת הצנור, אין שלאחריה בכי יותן, דאפשר לקילוח שירד לתוכה ולא יגע לאחוריה:

מכונן על צוארה - מסובב כמין טבעת מקיף לצואר החבית. מכונן לשון הוא עשך ויכוננך (דברים לב.): נתנה לחבית תחת הצנור לקבל המים:

אינן בכי יותן - המים שלאחריה ושבחבל. דלא ניחא ליה אלא שיפלו המים לתוכה בלבד:

פירוש תוספות יום טוב

מכונן. כתב הר"ב לשון הוא עשך ויכוננך. ועיין במשנה ז' פ"ז דפרה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים