משנה מכשירין ד ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ד · משנה ז | >>

[עריכה]

פירות שנפלו לתוך אמת המים, פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן, ידיו טהורות והפירות טהורים.

ואם חשב שיודחו ידיו, ידיו טהורות והפירות בכי יותן.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

פירות שנפלו לתוך המים -

פשט מי שהיו ידיו טמאות, ונטלן -

ידיו - טהורות,

ופירות - טהורין.

ואם חשב שידוחו ידיו -

ידיו - טהורות,

ופירות - בכי יותן.

יתחיל מן ההלכה הזאת שטבילת ידים אינה צריכה כוונה. וכבר העמיד התלמוד ההלכה הזאת בפירות חולין. אמנם אם היו פירות מעשר או מה שהוא יותר קדוש מן המעשר, אינו אפשר לו בלתי שיתכוין לטהר ידיו, או ישארו בטומאה ואף על פי שהטבילן במים כיון שלא נתכוין, דומיא דטבילת כל גופו שהיא צריכה כוונה, כמו שביארנו בחגיגה:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

ידיו טהורות. דלא בעינן כונה לחולץ כדאיתא בפ"ב דחולין (דף לא.):

אינן בכי יותן. דלא אחשבה להך נפילה:

ואם בשביל שיודחו ידיו. נתכוין ליטול הפירות מן המים ידיו טהורות וב"ש הוא דהא נתכוין:

ופירות הרי הן בכי יותן. ומקבלין טומאה מכאן ולהבא דאחשבה להך נפילת פירות ליטול ידיו בהגבהתן והוה ליה משקה שסופו לרצון דאע"פ שאין תחלתו לרצון הרי זה בכי יותן:

תניא בתוספתא (פ"ב) פירות שנפלו בתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טמאות והפירות טהורים ואם חישב שיודחו ידיו ידיו טהורות ופירות בכי יותן. פי' ידיו טמאות קסבר האי תנא דחולין בעו כוונה ופלוגתא דתנאי היא בפרק שני דחולין (לא.):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ידיו טהורות - דלא בעינן כוונה לחולין. אבל אם היו פירות מעשר ^ז וכל שכן של תרומה, ידיו טמאות כשהיו, עד שיכוין להטביל ידיו:

והפירות טהורים - ולא הוכשרו, דלא אחשבה להך נפילה: ואם בשביל שיודחו ידיו נתכוין ליטול את הפירות מן המים, הפירות הרי הן בכי יותן ומוכשרים לקבל טומאה מכאן ולהבא! (ח)

' - דאחשבה להך נפילת פירות ליטול ידיו בהגבהתן, והוי ליה משקה שסופו לרצון, דאע"פ שאין תחילתו לרצון הרי זה בכי יותן:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ידיו טהורות. כתב הר"ב דלא בעינן כוונה לחולין. אבל אם היו פירות מעשר וכו' כ"כ הרמב"ם בפירושו. וז"ל וכבר העמיד הגמרא ההלכה הזאת בפירות חולין. אמנם אם היו פירות מעשר. או מה שהוא יותר קדוש מן המעשר כו'. והקשה מהר"ר וואלף וורמייז"א נר"ו דלפירות דמעשר אפילו לאוכלן א"צ נטילת ידים (כמ"ש במשנה ה' פ"ב דחגיגה) והגמ' שהזכיר הרמב"ם. הוא גם שם בחגיגה דף י"ט. ובפ"ב דחולין דף ל"א. ולא הוזכר פירות. ויתכן להגיה פת במקום פירות. עכ"ד. וקושיתו קושיא עצומה. אבל מה שרוצה להגיה לא יתכן בעיני. דבמתניתין פירות תנן. ועלה קיימי הר"ב והרמב"ם דהרי כתבו אם היו כו'. ועוד אפילו אי גרס פת. אכתי קשיא. דהא א"צ כוונה אף לתרומה. וכ"ש למעשר לנגיעה אלא לאכילה. כמ"ש שם במשנה ו':

והפירות בכי יותן. פי' הר"ב ומוכשרים לקבל טומאה מכאן ולהבא. היינו לאחר שהעלם. דכל זמן שהם מחוברים במים לא מתכשרי כדתנן לעיל בצנון. תוס' פ"ב דחולין דף ל"א (ד"ה ופירות):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על הברטנורא) הר"מ. וצריך עיון, דלפירות מעשר אין צריך אפילו נטילת ידים. ונראה לי להגיה פת במקום פירות. מהר"ז וורמיז"א. והיא קושיא עצומה. ומה שהגיה פת, אכתי קשה, דבפירות קיימינן. ועוד, דלנגיעה אפילו פת אין צריך כוונה אף לתרומה:

(ח) (על ה) היינו לאחר שהעלם. דכל זמן שהם מחוברים במים לא מתכשרי. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

פירות שנפלו לתוך אמת המים: אית דל"ג מלת אמת:

ועיין בטור או"ח בבית יוסף סימן קנ"ט שכתב שם בשם הרשב"א ז"ל דמתני' דדייקי' מינה דלא בעינן כוונה לחולין לאו לאכילה לחולין קאמר אלא לנגיעה דחולין שנעשו על טהרת תרומה ולעולם לאכילת חולין בעי כוונה ע"כ. ותמצא תשובה זו בתשובותיו סימן תק"י:

ידיו טהורות: בתוספתא תניא ידיו טמאות והפירות טהורים דקסבר תנא דברייתא דחולין בעו כוונה ופלוגתא היא בפ' שני דחולין ה"ר שמשון ז"ל: