משנה מכשירין ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה מכשירין ד דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

השוחה לשתות, המים העולים בפיו ובשפמו, בכי יותן.

בחטמו ובראשו ובזקנו, אינן בכי יותן.

הממלא בחבית, המים העולים אחריה, ובחבל שהוא מכונן על צוארה, ובחבל שהוא לצרכה, הרי זה בכי יותן.

כמה הוא צרכה, רבי שמעון בן אלעזר אומר, טפח.

נתנה תחת הצנור, אינן בכי יותן.

משנה ב[עריכה]

מי שירדו עליו גשמים, אפילו אב הטומאה, אינו בכי יותן.

ואם נער, בכי יותן.

עמד תחת הצנור להקר או לידוח -- בטמא, טמאין. ובטהור, בכי יותן.

משנה ג[עריכה]

הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח, הרי זה בכי יותן.

אם בשביל שלא ילקה הכותל, אינן בכי יותן.

משנה ד[עריכה]

חבית שירד הדלף לתוכה, בית שמאי אומרים, ישבר.

בית הלל אומרים, יערה.

ומודים שהוא מושיט את ידו ונוטל פירות מתוכה, והם טהורים.

משנה ה[עריכה]

עריבה שירד הדלף לתוכה, הניתזין והצפין אינן בכי יותן.

נטלה לשפכה, בית שמאי אומרים, בכי יותן. בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.

הניחה שירד הדלף לתוכה, הניתזין והצפין, בית שמאי אומרים, בכי יותן. בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.

נטלה לשפכה, אלו ואלו מודים שהן בכי יותן.

המטביל את הכלים והמכבס את כסותו במערה -- המים העולים בידיו, בכי יותן. ברגליו, אינן בכי יותן.

רבי אליעזר אומר, אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו, אף העולין ברגליו בכי יותן.

משנה ו[עריכה]

קופה שהיא מלאה תורמסין ונתנוה לתוך מקוה, מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה, והם טהורים.

העלם מן המים -- הנוגעים בקופה, טמאים, ושאר כל התורמסים, טהורים.

צנון שבמערה -- נדה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים, טמא.

משנה ז[עריכה]

פירות שנפלו לתוך אמת המים, פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן, ידיו טהורות והפירות טהורים.

ואם חשב שיודחו ידיו, ידיו טהורות והפירות בכי יותן.

משנה ח[עריכה]

קדרה שהיא מלאה מים ונתונה לתוך המקוה ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה, טמאה.

מגע טומאות, טהורה.

ושאר כל המשקין, טמאין, שאין המים מטהרים את שאר המשקין.

משנה ט[עריכה]

הממלא בקילון, עד שלשה ימים, טמאין.

רבי עקיבא אומר, אם נגבו, מיד טהורים. ואם לא נגבו, אפילו עד שלשים יום, טמאים.

משנה י[עריכה]

עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים, אם רבו, טהורים.

הוציאם שירדו עליהם גשמים, אף על פי שרבו, טמאים.

בלעו משקים טמאים, אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים, טהורין.

ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד.

רבי שמעון אומר, אם היו לחין והסיקן, ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו, טהורים.

<< | משנה מכשירין ד דפוסים | >>