ברכות נז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תלמוד בבלי

<< · ברכות · נז ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 50%
ראשונים | אחרונים

אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה תנו רבנן שלשה מלכים הם הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות שלמה יצפה לחכמה אחאב ידאג מן הפורענות ג' נביאים הם הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה יחזקאל יצפה לחכמה ישעיה יצפה לנחמה ירמיה ידאג מן הפורענות שלשה כתובים גדולים הם הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות משלי יצפה לחכמה איוב ידאג מן הפורענות שלשה כתובים קטנים הם הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות קהלת יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו שלשה חכמים הם הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה ראב"ע יצפה לעשירות רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות שלשה תלמידי חכמים הם הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות בן זומא יצפה לחכמה אחר ידאג מן הפורענות כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד והאמר מר הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו לא קשיא הא דמסרג הא דלא מסרג כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר פסל וקרדום והני מילי דחזנהו בקתייהו כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות כי חזא בכנייהו חזא כל מיני צבעונין יפין לחלום חוץ מן התכלת כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי:

[הגו"ף הגו"ף מעי"ן משיבי"ן ומרחיבי"ן סימן]:

ג' נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גודגדניות וכפניות ופגי תמרה שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש שלשה מעין העולם הבא אלו הן שבת שמש ותשמיש תשמיש דמאי אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש אלא תשמיש נקבים שלשה משיבין דעתו של אדם אלו הן קול ומראה וריח שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים:

[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]:

חמשה אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום אש אחד מששים לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה אחד מששים למיתה חלום אחד מששים לנבואה ששה דברים סימן יפה לחולה אלו הן עטוש זיעה שלשול קרי ושינה וחלום עטוש דכתיב (איוב מא, י) עטישותיו תהל אור זיעה דכתיב (בראשית ג, יט) בזעת אפיך תאכל לחם שלשול דכתיב (ישעיהו נא, יד) מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת קרי דכתיב (ישעיהו נג, י) יראה זרע יאריך ימים שינה דכתיב (איוב ג, יג) ישנתי אז ינוח לי חלום דכתיב (ישעיהו לח, טז) ותחלימני והחייני ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה אלו הן כרוב ותרדין וסיסין יבשין וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים וביצה צלויה ותגלחת ושחלים והחלב והגבינה והמרחץ וי"א אף אגוזים וי"א אף קשואים תנא דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות איני והכתיב (בראשית כה, כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך אל תקרי גוים אלא גיים וא"ר יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי ת"ר מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית סימן יפה לבית נטל כלים מן הבית סימן רע לבית תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא וחרדלא:

מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים:

תנו רבנן אהרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו במקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך ובח"ל אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך מפני שרובה עובדי כוכבים גרשב"א אומר אף בחוץ לארץ צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנאמר (צפניה ג, ט) אז אהפוך אל עמים שפה ברורה דרש רב המנונא דהרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה בבל אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע הראה גוב של אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ראה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו וראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא טריף להו ידא על גבייהו ואמר רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא לקיים מה שנא' (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטא השמד אמר רב אשי אנא הא דרב המנונא לא שמיע לי אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו

רש"י[עריכה]


השכים - העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

שיר השירים - כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי המלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

חוץ מן הפיל והקוף והקפוד - שמשונין במראיהן:

קפוד - חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א (מרטרינ"א: סמור, דָלָק) :

דמסרג - אוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

חוץ ממר - פשו"ר (פושוי"ר: מכוש) בלע"ז:

פסל - דוליי"ר (דולידויר"א: מעצד , מעין גרזן) :

דחזנהו בקתייהו - שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

פגי תמרה - שלא בשלו כל צרכן:

בכנייהו - במחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת:

תכלת - ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא:

קריא - יבנ"ץ (לילית) :

קפופא - צואיט"א (כוס - עוף לילי) בלע"ז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים:

קורפראי - טלפ"א (חפרפרת) :

גודגדניות - צירתי"ש (ציריש"יש: דובדבנים) :

כפניות - מין תמרים רעים:

שמש - חמה זורחת:

קול - של מיני זמר או קול ערב של אשה:

עטוש - אשטרנוד"ר (אישטירנודי"ר: להתעטש) :

מהר צועה - מי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב:

ותחלימני והחייני - בחזקיה כתיב:

תרדין - בלי"ץ (סלק) :

מי סיסין - בשול פוליאו"ל (פוליו"ל: סוג של נענה) :

והרת - וידלייר"א (וידילור"א: רחם - של חיה) שהשליל בתוכה:

יותרת הכבד - אייבר"ש (איברי"ש: סרעפת) של בהמה:

ומברין - לשון בריאות:

ותגלחת - אם מגלח:

זוטרי - יפין:

מסאנא וסנדלא - סימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית:

עפרא - סימן הוא שרמז להם קבורה:

לב עובדיהם - על פושעי ישראל מתפלל:

כבשן של אש - חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה:

מקום שנוטלין ממנו עפר - מקום יש בבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה:

גוזר ומקיים - שגזר להשמידה וקיים:

תוספות[עריכה]


הרואה מרקוליס. בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

הרואה מרקוליס. פירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)

כ א מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף א:

כא ב ג מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ב:

כב ד טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ג:

כג ה מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ג , ובטור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף ז:

כד ו טור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף ד: