משנה כריתות ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ב · משנה ה | >>
איזו היא שפחה, כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר (ויקרא יט) "והפדה לא נפדתה", דברי רבי עקיבא.
רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאיתכד.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפורשות, ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין.
אֵיזוֹ הִיא שִׁפְחָה?
- כֹּל שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כ): "וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה",
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- זוֹ הִיא שִׁפְחָה וַדָּאִית.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- כָּל הָעֲרָיוֹת מְפֹרָשׁוֹת,
- וּמַה שִּׁיּוּר?
- אֵין לָנוּ אֶלָּא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין:
איזו היא שפחה? -
- כל שחציה שפחה, וחציה בת חורין,
- שנאמר: "והופדה לא נפדתה" (ויקרא יט כ) - כדברי רבי עקיבה.
- רבי ישמעאל אומר: זו היא שפחה ודאיית.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר:
- כל העריות מפורשות,
- ושיור אין לנו, אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין.
מבואר עניין שפחה הנזכרת בתורה שזכרנו דיניה. ואומר שענייניה כך, והוא כי מה שאמר "והפדה לא נפדתה"(ויקרא יט, כ) עניינה שלא נגמר פדיונה, מה שאמר "נחרפת לאיש"(ויקרא יט, כ) ראיה שיש בה צד קדושין, ואי אפשר זה אלא כשתהא מקודשת לעבד עברי שיש לו קדושין, והיא לו מותרת כמו שזכרנו בששי מתמורה, ולפיכך יש לו בה קניין. והראיה על שהיא מקודשת ותפסו בה קדושין במקצת, מה שנאמר "לא יומתו כי לא חופשה"(ויקרא יט, כ), הא חופשה יומתו, ואין מן הראוי לומר שבועל שפחה משוחררת שיומת לפי שהיא פנויה כשאר הנשים, אלא לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות, שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש ונהרגין שניהם.
וכן אמרו "פדויה ואינה פדויה, חציה שפחה וחציה בת חורין, ומאורסת לעבד עברי, דברי רבי עקיבא". וכן הלכה:
חציה שפחה וחציה בת חורין - המאורסת לעבד עברי, שהוא מותר בשפחה ומותר בבת חורין. אבל לא לעבד כנעני, שהרי הוא אסור בה מפני צד חירות שבה. ואילו לא היתה חציה שפחה היו הקידושין תופסין בה, ושניהן נהרגין, אבל עכשיו קידושין תופסין בה קצת מפני צד חירות שבה, ואין תופסין בה לגמרי מפני צד עבדות שבה, והיינו דכתיב (ויקרא יט) לא יומתו כי לא חופשה, הא חופשה חייבים כג:
והפדה לא נפדתה - משמע פדויה קצת ואינה פדויה לגמרי:
זו היא שפחה ודאית - כלומר שפחה גמורה. והאי דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:
כל העריות מפורשות - שהן בנות חורין ושיור אין לנו, וזו ודאי משונה היא חציה שפחה וחציה בת חורין. ור' אלעזר בן עזריה היינו ר' עקיבא, אלא דאמר ליה לרבי ישמעאל אנא בעלמא כוותך סבירא לי דדברה תורה כלשון בני אדם, מיהו הכא שאני, מדכתיב כי לא חופשה, והפדה לא נפדתה למה לי. שמע מינה לחציה שפחה וחציה בת חורין. והלכה כר' עקיבא:
חציה שפחה וחציה בת חורין. פירש הר"ב המאורסת לע"ע שהוא מותר בשפחה. כמ"ש במשנה ב' פ"ו דתמורה. ומ"ש כי לא חופשה. הא חופשה חייב ואי [אפשר] לומר שבועל שפחה משוחררת [פנויה] שיומת [*לפי שהיא פנויה כשאר הנשים אלא] לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות. שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש. ונהרגים שניהם. הרמב"ם [בפי']:
זו היא שפחה ודאית. ומאורסת לע"ע. דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש. גמרא:
(כג) (על הברטנורא) ואי אפשר לומר שבועל שפחה משוחררת פנויה שיומת [לפי שהיא פנויה כשאר הנשים] אלא לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות. שאלו נגמר פדיונה היתה אשת איש ונהרגים שניהם. הר"מ:
(כד) (על המשנה) ודאית. ומאורסת לע"ע. דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש. גמ':
איזו היא שפחה וכו': ביד פ"ד דהלכות אישות סימן י"ז:
ר' ישמעאל אומר: זו היא שפחה ודאית דבשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי דמדכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש ואחרים ס"ל בברייתא דבשפחה כנענית המאורסה לעבד כנעני הכתוב מדבר דמדכתיב והפדה לא נפדתה שמעינן דהיא כנענית ודברה תורה כלשון בני אדם כי לא חופשה למה לי אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה:
ר"א בן עזריה אומר: כל העריות מפורשות ושיור אין לנו וכו' כך צ"ל. ובת"כ ריש פרק חמשה דפ' קדושים:
יכין
איזו היא שפחה: חרופה:
כל שחציה שפחה וחציה בת חורין: שנתארסה ע"י קדושין לעבד עברי, שמותר בשפחה ומותר בבת חורין. [משא"כ עבד כנעני, אסור בה מצד חצי חירות שבה, וכשנתארסה לו אין בה דין שפחה חרופה]:
והפדה לא נפדתה: משמע שפדוייה ואינה פדוייה כראוי. לפיכך לא תפסו בה קידושין לחייבה מיתה. אבל בהיתה פדוייה גמורה, דאז כשנתארסה תפסו בה קדושין, להכי אם זנתה, כל מי מהן שהוא מזיד חייב מיתה:
זו היא שפחה ודאית: ר"ל שפחה חרופה דקאמר קרא, היינו שפחה גמורה, שנתקדשה לעבד עברי. והא דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:
רבי אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות: דמיירי בבת חורין דוקא:
ומה שיור: נ"ל דר"ל, ומה שייר הכתוב מכל העריות אצל השפחה חרופה שכתב בה הך לישנא דהפדה לא נפדתה, שלא נכתב כן בכל העריות, דמשמע מזה שיהא דינה חלוק משאר עריות:
אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין: דהכי מסתבר, שיהא משוייר בה קצת דין שאר עריות, דעי"ז תהיה עכ"פ בת חורין במקצת. ולא כדברי רבי ישמעאל דקאמר דמיירי בשפחה גמורה, וס"ל לראב"ע אף דבכל דוכתי אמרינן דברה תורה כלשון בנ"א, שאני הכא דמדכתיב כי לא חופשה, ל"ל תו והפדה לא נפדתה. ע"כ לאשמעינן דמיירי בנפדת במקצת. אבל לר"ע בכל דוכתי לא אמרינן דברה תורה כלשון בנ"א:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת