משנה כריתות ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

איזו היא שפחה, כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר (ויקרא יט) "והפדה לא נפדתה", דברי רבי עקיבא.

רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאיתכד.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפורשות, ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין.

נוסח הרמב"ם

איזו היא שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנאמר והופדה לא נפדתה (ויקרא יט כ) כדברי רבי עקיבה רבי ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאיית רבי אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות ושיור אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין

פירוש הרמב"ם

איזו היא שפחה כל שחציה שפחה וחציה וכו': מבואר ענין שפחה הנזכרת בתורה שזכרנו דיניה ואומר שעניניה כך והוא כי מה שאמר והפדה לא נפדתה ענינה שלא נגמר פדיונה מה שאמר נחרפת לאיש ראיה שיש בה צד קדושין ואי אפשר זה אלא כשתהא מקודשת לעבד עברי שיש לו קדושין והיא לו מוחרת כמו שזכרנו בששי מתמורה ולפיכך יש לו בה קנין והראיה על שהיא מקודשת תפסו בה קדושין במקצת מה שנאמר לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו ואין מן הראוי לומר שבועל שפחה משוחררת שיומת לפי שהיא פנויה כשאר הנשים אלא לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש ונהרגין שניהם וכן אמרו פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי ר' עקיבה וכן הלכה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חציה שפחה וחציה בת חורין - המאורסת לעבד עברי, שהוא מותר בשפחה ומותר בבת חורין. אבל לא לעבד כנעני, שהרי הוא אסור בה מפני צד חירות שבה. ואילו לא היתה חציה שפחה היו הקידושין תופסין בה, ושניהן נהרגין, אבל עכשיו קידושין תופסין בה קצת מפני צד חירות שבה, ואין תופסין בה לגמרי מפני צד עבדות שבה, והיינו דכתיב (ויקרא יט) לא יומתו כי לא חופשה, הא חופשה חייבים כג:

והפדה לא נפדתה - משמע פדויה קצת ואינה פדויה לגמרי:

זו היא שפחה ודאית - כלומר שפחה גמורה. והאי דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:

כל העריות מפורשות - שהן בנות חורין ושיור אין לנו, וזו ודאי משונה היא חציה שפחה וחציה בת חורין. ור' אלעזר בן עזריה היינו ר' עקיבא, אלא דאמר ליה לרבי ישמעאל אנא בעלמא כוותך סבירא לי דדברה תורה כלשון בני אדם, מיהו הכא שאני, מדכתיב כי לא חופשה, והפדה לא נפדתה למה לי. שמע מינה לחציה שפחה וחציה בת חורין. והלכה כר' עקיבא:

פירוש תוספות יום טוב

חציה שפחה וחציה בת חורין. פירש הר"ב המאורסת לע"ע שהוא מותר בשפחה. כמ"ש במשנה ב' פ"ו דתמורה. ומ"ש כי לא חופשה. הא חופשה חייב ואי [אפשר] לומר שבועל שפחה משוחררת [פנויה] שיומת [*לפי שהיא פנויה כשאר הנשים אלא] לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות. שאילו נגמר פדיונה היתה אשת איש. ונהרגים שניהם. הרמב"ם [בפי']:

זו היא שפחה ודאית. ומאורסת לע"ע. דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כג) (על הברטנורא) ואי אפשר לומר שבועל שפחה משוחררת פנויה שיומת [לפי שהיא פנויה כשאר הנשים] אלא לפי שהיא מקודשת ויש בה צד עבדות. שאלו נגמר פדיונה היתה אשת איש ונהרגים שניהם. הר"מ:

(כד) (על המשנה) ודאית. ומאורסת לע"ע. דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש. גמ':


פירושים נוספים