משנה נדרים ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ג · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ארבעה נדרים התירו חכמים:
נדרי זירוזין, ונדרי הבאי, ונדרי שגגות, ונדרי אונסים.
נדרי זירוזין כיצד?
היה מוכר חפץ, ואמר: "קונם שאיני פוחת לך מן הסלע", והלה אומר: "קונם שאיני מוסיף לך על השקל";
שניהן רוצין בשלושה דינרין.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, אומר:
כל נדרב שאני עתיד לידור הוא בטל;
ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים:
נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֳנָסִים.
נִדְרֵי זֵרוּזִין כֵּיצַד?
הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ, וְאָמַר: "קוֹנָם שֶׁאֵינִי פּוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע", וְהַלָּה אוֹמֵר: "קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל";
שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אוֹמֵר:
כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדּוֹר הוּא בָּטֵל;
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.

נוסח הרמב"ם

ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין נדרי הבאי נדרי שגגות נדרי אונסין נדרי זירוזין היה מוכר לו חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל ושניהם רוצים בשלשה דינרין רבי אליעזר בן יעקוב אומר אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו ואמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטיל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

פירוש הרמב"ם

  • ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי כו' – זרוזין, רוצה לומר, שהוא מתכוין בנדר לחזק ההסכמה בלבד.
ונדרי הבאי – הגוזמא.
וכבר הודעתיך פעמים הרבה שהסלע ארבע דינרים, ושקל חצי סלע.
  • ופירוש דברי רבי אליעזר בן יעקב כך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר: הרוצה שיאכל חבירו, ומסָרֵב בו, ומדיר בו, הרי אלו נדרי זרוזין.
והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כולה, יעמוד בראש השנה ויאמר:
"כל נדר שאני עתיד לידור כל השנה כולה, הרי בטל";
ובלבד שיהיה זכור בשעת הנדר.
ועניין זה הוא כשנשבע, ונזכר שקדם זה התנאי בליבו וכוונתו, הרי בטל הנדר.
אבל אם נזכר מהתנאי אחר שייגמר הנדר כשיעור זמן כדי שאלת שלום לרב;
או שנזכר מיד, ואז הסכים לבטל התנאי שהתנה מתחילת השנה וקיים את הנדר,
הרי הנדר קיים.
וכמו כן יכול לומר: "כל נדר שאני עתיד לידור עד עשר שנים", או איזה זמן שירצה;
וכמו כן זה הדין בשבועות.
  • והלכה כרבי אליעזר בן יעקב.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ארבעה נדרים – כולהו מפרש להו ואזיל.

קונם שאני פוחת לך מן הסלע – קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ארבעה דינרים.

על השקל – הוא חצי סלע.

שניהם רוצים בשלושה דינרים – ולא היה בליבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח, כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואף על גב דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מילתא כי הכא, שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב.

רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו' – מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני: הרוצה שיאכל חבירו אצלו, ומסרב בו ומדירוא, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה – לאו דווקא, אלא הוא הדין בכל עת שירצה, ולכל זמן שיקבע.

ובלבד שיהיה זכור – מן התנאי בשעת הנדר, ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר, ולא בתוך כדי דיבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צריך לומר אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר, ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שווין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

פירוש תוספות יום טוב

התירו חכמים. עיין בפירש הר"ב בסוף משנה ד' ועי' במ"ד פ"ב דנזיר:

שאיני. נראה דגרס שאני וכן הוא בפירש הרא"ש והר"ן ועיין רפ"ב:

שניהם רוצים בשלשה דינרים. כתב הר"ב ואע"ג דדברים שבלב כו' דהכא ליכא למימר לא נדרתי אלא בשלשה דינרים והוא אמר בפירוש בסלע או בשקל:

אף הרוצה להדיר. כתב הר"ב וחסורי מחסרא וכו' ומסרב בו ומדירו פירוש שאסר עליו הנאתו:

אומר לו כל נדר שאני כו'. במנהגי מהר"ר אייזיק טירנא ובעל לבוש מלכות הגיהו בכל נדרי במקום דנדרנא שיאמר דאנדרנא ואשתמיט להו שקדמו בעלי התוספות וכתבו וז"ל והא דאמרי' בכל נדרי דנדרנא דמשמע לשעבר י"ל דנדרנא (ועיין במג"א סימן תרי"ט) משמע שתי לשונות כמו אמרי פי [בפ"ק דברכות ד"ט] משמע כדאמרי משמע לשעבר ומשמע דאמינא דהיינו להבא ה"נ דנדרנא משמע להבא ולשעבר ע"כ. ומה שהגיה עוד בעל הלבוש לומר על נפשאי וכן הכל ל' יחיד ואמר שאם אמר בלשון רבים אפילו לעצמו אינו מועיל לא ידעתי זו מנין לו ואשכחן בהיפוך לענין עירוב תבשילין שמערב על כל בני העיר ואם יש פושע מי לא הועיל לעצמו:

ובלבד שיהא זכור וכו'. כתב הר"ב אבל אם לא נזכר וכו' ולא בתוך כדי דיבור כדפירש הר"ב ברפ"ד דנזיר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) פירוש שאסר עליו הנאתו:

(ב) (על המשנה) כל נדר. הפירוש דנדרנא שאומרים בכל נדרי משמע נמי להבא. ועתוי"ט:


פירושים נוספים

ראו גם: