משנה נדרים ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין נדרי הבאי נדרי שגגות נדרי אונסין נדרי זירוזין היה מוכר לו חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל ושניהם רוצים בשלשה דינרין רבי אליעזר בן יעקוב אומר אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו ואמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטיל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

(ב) נדרי הבאי כיצד אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצרים אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד נדרי שגגות אמר אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאיני אוכל שאיני שותה ושכח ואכל ושתה קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכת את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה ראה אותם אוכלים תאנים ואמר להן הרי הן עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרין הן מותרין ואלו שעמהן אסורין בית הלל אומרין אלו ואלו מותרין.

(ג) נדרי אונסין הדירו חברו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין (ד) נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אף על פי שאינה תרומה שהן של בית המלך אף על פי שאינה שלהם בית שמאי אומרין בכל נודרין חוץ מבשבועה בית הלל אומרין אף בשבועה בית שמאי אומרין לא יפתח לו נדר בית הלל אומרין אף יפתח לו בית שמאי אומרין במה שהוא מדירו בית הלל אומרין אף במה שאינו מדירו כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובניי נהנין לי בית שמאי אומרין אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרין אלו ואלו מותרין.

(ה) הרי הנטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות וטלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון הרי הנטיעות האלו קרבן עד שיקצצו וטלית זו קרבן עד שתישרף אין להן פדיון.

(ו) הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא ממי שדרכו לפרש.

(ז) הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא ממי שחמה רואה אותו (ח) הנודר משחורי הראש אסור בקירחים ובבעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים.

(ט) הנודר מן היילודים מותר בנולדים מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף ביילודים וחכמים אומרין לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להיוולד.

(י) הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי השום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים.

(יא) קונם שאיני נהנה לבני נוח מותר בישראל ואסור באומות שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות שאיני נהנה לישראל לוקח ביתר ומוכר בפחות שאין ישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביתר אם שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי ייהנה לאומות.

קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי האומות קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי האומות שאין הערלה קרואה אלא לשם הגוים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב (ירמיהו ט כה) ואומר והיה הפלשתי הערל הזה (שמואל א יז לו) ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים (שמואל ב א כ) רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא ערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב רבי ישמעאל אומר גדולה היא מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה רבי יוסי אומר גדולה היא מילה שהיא דוחה את השבת החמורה רבי יהושע בן קורחה אומר גדולה היא מילה שלא נתלה למשה הצדיק עליה מלוא שעה רבי נחמיה אומר גדולה היא מילה שהיא דוחה את הנגעים רבי אומר גדולה היא מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפניי והיה תמים (בראשית יז א).

הדף הראשי של משנה נדרים ג