משנה נדרים ג דפוסים
משנה נדרים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ארבעה נדרים התירו חכמים:
- נדרי זירוזין, ונדרי הבאי, ונדרי שגגות, ונדרי אונסים.
- נדרי זירוזין כיצד?
- היה מוכר חפץ, ואמר: "קונם שאיני פוחת לך מן הסלע", והלה אומר: "קונם שאיני מוסיף לך על השקל";
- שניהן רוצין בשלושה דינרין.
- נדרי זירוזין כיצד?
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, אומר:
- כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל;
- ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.
- אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, אומר:
- נדרי הבאי:
- אמר: "קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים";
- "אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד".
- נדרי שגגות:
- "אם אכלתי" ו"אם שתיתי", ונזכר שאכל ושתה;
- "שאני אוכל" ו"שאני שותה", ושכח ואכל ושתה;
- אמר: "קונם אשתי נהנית לי, שגנבה את כיסי" ו"שהיכתה את בני", ונודע שלא היכתו ונודע שלא גנבתו.
- ראה אותן אוכלים תאנים, ואמר: "הרי עליכם קרבן", ונמצאו אביו ואחיו, והיו עמהן אחרים. [נ"א: ...ונמצאו אביו ואחיו. היו עמהן אחרים, בית שמאי וכו']
- בית שמאי אומרים:
- הן מותרין, ומה שעמהן אסורין.
- ובית הלל אומרים:
- אלו ואלו מותרין.
- בית שמאי אומרים:
- נדרי אונסים:
- הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא, או שחלה בנו, או שעיכבו נהר,
- הרי אלו נדרי אונסין.
- הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא, או שחלה בנו, או שעיכבו נהר,
- נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין,
- שהיא תרומה, אף על פי שאינה תרומה;
- שהן של בית המלך, אף על פי שאינן של בית המלך.
- בית שמאי אומרים, בכל נודרין, חוץ מבשבועה;
- ובית הלל אומרים, אף בשבועה.
- בית שמאי אומרים, לא יפתח לו בנדר;
- ובית הלל אומרים, אף יפתח לו.
- בית שמאי אומרים, במה שהוא מדירו;
- ובית הלל אומרים, אף במה שאינו מדירו.
- כיצד? אמרו לו: אמור "קונם אשתי נהנית לי", ואמר: "קונם אשתי ובני נהנין לי",
- בית שמאי אומרים, אשתו מותרת, ובניו אסורין;
- ובית הלל אומרים, אלו ואלו מותרין:
- הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות,
- טלית זו קרבן אם אינה נשרפת,
- יש להן פדיון.
- הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו,
- טלית זו קרבן עד שתישרף,
- אין להם פדיון.
- הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה.
- מיושבי היבשה, אסור ביורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה.
- לא כאלו שהולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרש:
- הנודר מרואי החמה, אסור אף בסומין;
- שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו.
- הנודר משחורי הראש,
- אסור בקרחין ובבעלי שיבות,
- ומותר בנשים ובקטנים;
- שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים.
- הנודר מן הילודים, מותר בנולדים.
- מן הנולדים, אסור בילודים.
- רבי מאיר מתיר אף בילודים.
- וחכמים אומרים: לא נתכוין זה אלא במי שדרכו להוליד:
- הנודר משובתי שבת, אסור בישראל ואסור בכותים.
- מאוכלי שום, אסור בישראל ואסור בכותים.
- מעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים:
- "קונם שאיני נהנה לבני נוח", מותר בישראל ואסור באומות העולם.
- "שאיני נהנה לזרע אברהם", אסור בישראל ומותר באומות העולם.
- "שאיני נהנה לישראל", לוקח ביותר ומוכר בפחות.
- "שישראל נהנין לי", לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו.
- "שאיני נהנה להן והן לי", יהנה לנכרים.
- "קונם שאיני נהנה לערלים", מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות.
- "קונם שאיני נהנה למולים", אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם, שאין הערלה קרויה אלא לשם עכו"ם,
- שנאמר: "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב" (ירמיה ט);
- ואומר: "והיה הפלשתי הערל הזה" (שמואל א יז);
- ואומר: "פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב א).
- רבי אליעזר בן עזריה אומר: מאוסה ערלה, שנתגנו בה הרשעים, שנאמר: "כי כל הגוים ערלים".
- רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה, שנכרתו עליה שלוש עשרה בריתות.
- רבי יוסי אומר: גדולה מילה, שדוחה את השבת החמורה.
- רבי יהושע בן קרחה אומר: גדולה מילה, שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלוא שעה.
- רבי נחמיה אומר: גדולה מילה, שדוחה את הנגעים.
- רבי אומר: גדולה מילה, שכל המצוות שעשה אברהם אבינו, לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית יז).
- דבר אחר: גדולה מילה, שאלמלא היא – לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, שנאמר: "כה אמר ה': אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג):
משנה נדרים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב