משנה נדרים ד דפוסים
משנה נדרים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל, אלא דריסת הרגל, וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש.
- המודר מאכל מחבירו, לא ישאילנו נפה, וכברה, ורחיים, ותנור.
- אבל משאיל לו חלוק, וטבעת, וטלית, ונזמים, וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש.
- מקום שמשכירין כיוצא בהן, אסור.
- המודר הנאה מחבירו,
- שוקל את שקלו,
- ופורע את חובו,
- ומחזיר לו את אבידתו.
- מקום שנוטלין עליה שכר,
- תיפול הנאה להקדש.
- ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו.
- ומקריב עליו קיני זבין, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות.
- ומלמדו מדרש, הלכות ואגדות.
- אבל לא ילמדנו מקרא.
- אבל מלמד הוא את בניו [ואת בנותיו] מקרא.
- וזן את אשתו ואת בניו, אף על פי שהוא חייב במזונותיהם.
- ולא יזון את בהמתו, בין טמאה, בין טהורה.
- רבי אליעזר אומר: זן את הטמאה, ואינו זן את הטהורה.
- אמרו לו: מה בין טמאה לטהורה?
- אמר להן: שהטהורה נפשה לשמים, וגופה שלו;
- וטמאה, נפשה וגופה לשמים.
- אמרו לו: אף הטמאה, נפשה לשמים וגופה שלו;
- שאם ירצה, הרי הוא מוכרה לגויים, או מאכילה לכלבים.
- המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו,
- עומד, אבל לא יושב.
- ומרפאהו רפואת נפש,
- אבל לא רפואת ממון.
- ורוחץ עמו באמבטיא גדולה,
- אבל לא בקטנה.
- וישן עמו במיטה.
- רבי יהודה אומר: בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו.
- ומיסב עמו על המיטה,
- ואוכל עמו על השולחן,
- אבל לא מן התמחוי;
- אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר.
- לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים,
- ולא יעשה עמו באומן, דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים: עושה הוא ברחוק ממנו.
- המודר הנאה מחבירו לפני שביעית,
- לא יורד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הנוטות.
- ובשביעית,
- אינו יורד לתוך שדהו,
- אבל אוכל הוא מן הנוטות.
- נדר הימנו מאכל לפני שביעית,
- יורד לתוך שדהו,
- ואינו אוכל מן הפירות.
- ובשביעית,
- יורד ואוכל.
- המודר הנאה מחבירו,
- לא ישאילנו, ולא ישאל ממנו;
- לא ילוונו, ולא ילווה ממנו;
- ולא ימכור לו, ולא יקח ממנו.
- אמר לו: השאילני פרתך. אמר לו: אינה פנויה. אמר: קונם שדי שאני חורש בה לעולם.
- אם היה דרכו לחרוש,
- הוא אסור, וכל אדם מותרין .
- אם אין דרכו לחרוש,
- הוא וכל אדם אסורין.
- אם היה דרכו לחרוש,
- המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל,
- הולך אצל החנווני ואומר:
- איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה,
- והוא נותן לו,
- ובא ונוטל מזה.
- הולך אצל החנווני ואומר:
- היה ביתו לבנות,
- גדרו לגדור,
- שדהו לקצור,
- הולך אצל הפועלים ואומר:
- איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה.
- הם עושין עמו,
- ובאין ונוטלין שכר מזה.
- הולך אצל הפועלים ואומר:
- היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל,
- נותן לאחר לשום מתנה,
- והלה מותר בה.
- אם אין עמהם אחר,
- מניח על הסלע או על הגדר, ואומר:
- הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ,
- והלה נוטל ואוכל.
- ורבי יוסי אוסר.
- מניח על הסלע או על הגדר, ואומר:
משנה נדרים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב