משנה נדרים ד ניקוד
מראה
(א)
- אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל,
- אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל,
- וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ.
- הַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה, וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם, וְתַנּוּר.
- אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק, וְטַבַּעַת, וְטַלִּית, וּנְזָמִים, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ.
- מָקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אָסוּר.
(ב)
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ,
- שׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ,
- וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ,
- וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ.
- מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר,
- תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ.
(ג)
- וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ.
- וּמַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִין, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.
- וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת.
- אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא.
- אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא.
- וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו,
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם.
- וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה.
- אָמְרוּ לוֹ: מַה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה?
- אָמַר לָהֶן: שֶׁהַטְּהוֹרָה, נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ;
- וּטְמֵאָה, נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם.
- אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטְּמֵאָה, נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ;
- שֶׁאִם יִרְצֶה, הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִים, אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.
(ד)
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְנִכְנָס לְבַקְּרוֹ,
- עוֹמֵד, אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב.
- וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ,
- אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן.
- וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה,
- אֲבָל לֹא בַּקְּטַנָּה.
- וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ.
- וּמֵסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה,
- וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
- אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי;
- אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.
- לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים,
- וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּאֹמֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה הוּא בְּרָחוֹק מִמֶּנּוּ.
(ה)
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית,
- לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת.
- וּבַשְּׁבִיעִית,
- אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת.
- נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית,
- יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
- וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת.
- וּבַשְּׁבִיעִית,
- יוֹרֵד וְאוֹכֵל.
(ו)
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ,
- לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ;
- לֹא יַלְוֶנּוּ, וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ;
- וְלֹא יִמְכֹּר לוֹ, וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ.
- אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ. אָמַר לוֹ: אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר: קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם.
- אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ,
- הוּא אָסוּר, וְכָל אָדָם מֻתָּרִין.
- אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ,
- הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.
- אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ,
(ז)
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
- הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר:
- אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה.
- וְהוּא נוֹתֵן לוֹ,
- וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה.
- הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר:
- הָיָה בֵּיתוֹ לִבְנוֹת,
- גְּדֵרוֹ לִגְדּוֹר,
- שָׂדֵהוּ לִקְצוֹר,
- הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר:
- אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה.
- הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ,
- וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה.
- הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר:
(ח)
- הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
- נוֹתֵן לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה,
- וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.
- אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר,
- מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר, וְאוֹמֵר:
- הֲרֵי הֵן מֻפְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפּוֹץ,
- וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל.
- וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.
- מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר, וְאוֹמֵר:
משנה נדרים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב