משנה נדרים ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה.
מיושבי היבשה, אסור ביורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה.
לא כאלו שהולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרשכב:

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלַל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ.

נוסח הרמב"ם

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא ממי שדרכו לפרש.


פירוש הרמב"ם

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה וכו' – מפרש נקרא יורד בים באוניות הגדולות ומתרחק מן הארץ ריחוק גדול. אבל מעכו ליפו, הולכים על חוף הים, וקרוב מן היבשה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מותר ביושבי יבשה – שאין דרכם לרדת ביםיט.

בכלל יושבי יבשה – שסופם לרדת ולישב ביבשהכ.

לא כאלו ההולכים מעכו ליפו – אית דמפרשי לה הכי: הא דתנן ברישא דמתניתין: הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה, דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו; שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מיקרו יורדי הים. ואית דמפרשי: לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד, דבכלל יורדי הים הם ליאסרכא, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:

פירוש תוספות יום טוב

מותר ביושבי היבשה. לשון הר"ב שאין דרכם לרדת בים וז"ל הר"ן באותן שאין רגילין להיות יורדי הים באניות:

בכלל יושבי היבשה. כתב הר"ב שסופם לרדת וכו'. וז"ל הר"ן אפילו הם עכשיו בים. שסופם לעלות ליבשה:

לא כאלו שהולכין מעכו ליפו. לאית דמפרשי בתרא שכתב הר"ב דקאי אסיפא כתב הר"ן נודר מיורדי הים אף בהולכים מעכו ליפו בכלל. מדלא פירש מידי ארישא. ומיהו כתב הרשב"א דמסתברא דאינו אסור במי שירד פעם אחת מעכו [ליפו] אלא במי שרגיל לירד שם תדיר. א"נ במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו ע"כ:

שדרכו לפרש. נקרא היורד בים באניות גדולות ומתרחק מן הארץ רחוק גדול אבל מעכו ליפו הולכים על חוף הים וקרוב מן היבשה. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) לשון הר"ן, באותן שאין רגילין להיות יורדי הים באניות:

(כ) (על הברטנורא) לשון הר"ן, אפילו הם עכשיו בים שסופם לעלות ליבשה:

(כא) (על הברטנורא) ומסתברא דדוקא במי שרגיל בזה תדיר א"נ במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו. הרשב"א:

(כב) (על המשנה) לפרש. נקרא היורד בים באניות גדולות ומתרחק מן הארץ ריחוק גדול. אבל מעכו ליפו הולכים על חוף הים וקרוב ליבשה. הר"מ:


פירושים נוספים

ראו גם: