קטגוריה:שמות א יט
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
המהדורה המנוקדת: וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרָא חָיָתָא לְפַרְעֹה אֲרֵי לָא כִנְשַׁיָּא מִצְרַיָתָא יְהוּדַיָתָא אֲרֵי חַכִּימָן אִנִּין עַד לָא עַלַת לְוָתְהוֹן חָיְתָא יָלְדָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרַן חַיְיתָא לְפַרְעה אֲרוּם לָא כִנְשַׁיָא מִצְרַיְתָא יְהוּדַיְיתָא אֲרוּם זְרִיזִין וְחַכִּימִין בְּדַעֲתֵּיהֶן הִינוּן קֳדָם עַד לָא תֵיתֵי לְוַותְהוֹן חַיְיתָא הִינִין תַּלְיַין עֵינֵיהֶן בִּצְלוֹי מַצְלָן וּבַעֲיָין רַחֲמִין מִן קֳדָם אֲבוּהֶן דְבִשְׁמַיָא וְהוּא שָמַע בְּקַל צְלוֹתְהוֹן מִן יַד הִינִין מִתְעַנְיַין וִילִידַן וּפָרְקַן בִּשְׁלָם: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם חָיָין אִינוּן עַד לָא יֵיתֵי לְוַתְהוֹן יְלָדָתֵי אִינוּן מַצְלַן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָא וְהוּא עָנֵי יַתְהוֹן וְאִינוּן יַלְדָן: |
רש"י
מפרשי רש"י
מה שפרש"י שנמשלו לחיות שאינם צריכין מילדות ק' הא אמרינן בב"ב פ' השותפין אילה זו רחמ' צר והקב"ה מזמן לו נחש בשע' שכורעת לילד אלמא שאינ' יולדת מעצמה י"ל דמ"מ א"צ למילדת בני אדם פענח רזא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מושכים ע"ע קו חשד ובכ"ז היה זה לא להועיל כי חיות הנה בעצמם ות"א ארי חכימין אינון. ועל מה שלא עשו להמית את הולד על האבנים הוא מטעם כי בטרם תבוא אליהן
המילדת וילדו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד צריך לדעת: מה מענה בפיהם על סיפוק המזון, ורואני כי קבל פרעה תשובתם.
עוד, קשה אומרו וילדו שהיה צריך לומר: "יולדות".
אכן כוונת הכתוב הוא, שהשיבוהו שלא יקח שיעור לעבריות מהמיוחדות שבמצריות כי כולן חכמות מכל המצריות, והוא אומרו: כי חיות הנה ומילדות זו לזו או אינם צריכין מילדת.
ואולי שרמזו כי הנשים של בני ישראל היו בהם ב' לימודיות בההשכלה: הא', היותם מעיקרם עבריות. והב', שהן עתה מצריות. ובאמצעות זה נתחכמו ב' מיני השכלה.
וזה הוא שיעור הכתוב: כי לא כנשים הרגילות בנמצא הם אלו שהם מצריות עבריות, ובזה לא תהיה הוכחת הסתירה לא מעבריות ולא ממצריות כי אלו יש בהם ב' הדרגות והבן.
ואומרו: בטרם וגו', נתכוונו להשיב אם יאמר: ולמה לא יהיו הם מילדות אותם בעל כרחן, לצד שהם הממונות מהמלך, ואמרו: בטרם וגו', פירוש, כי אנו מתחכמין לבוא אצלם קודם שיגיע זמן הלידה כפי חשבונם ליליד אותם, ואף על פי כן אנו מוצאים אותם שכבר ילדו כי היולדות היו מתחכמות להרחיק להם זמן לידתם כי הרגישו בדבר, וכל זה נכלל בתיבת חיות.
ומעתה כפי הנחה זו פרחה לה מעצמה החשדה הגם שיביאו בידם מים ומזון היה לחושבם שעדיין לא ילדו והם באים ליליד אותם וכל מה שיעשו מהוראת חיבה להם אדרבה כשורה וכהוגן עושין כדי שיתקרבו הלבבות של היולדות ולא יהיו נחשדים בעיניהם כרצחניות וימצאו מקום לקיים גזירת המלך להמית הבנים, ואחר שהיו מביאין לחושבן שעדיין לא ילדו כנזכר והיו מוצאים כי כבר ילדו אינו מהמוסר להשיב המובא, ובזה ספה תמה תלונת וחשד פרעה הגם שצדקו דברי הולכי רכיל שאמרו שהמילדות ספקו מזון:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יט.
כִּי חָיוֹת הֵנָּה
וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה
- פרעה אמר למילדות העבריות: ""בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (ביאור:שמות א טז).
- המילדות הבינו שפרעה מפחד מבני ישראל ולכן הוא מנסה להתחכם בסתר ולא שולח שוטרים וצבא להרוג בנים.
- המילדות הבינו שהן יתפסו תוך זמן קצר כאשר כל הולדות של בנים ימותו בזמן הלידה, ואז בני ישראל יהרגו אותן.
- המילדות יראו את אלוהים והחליטו לא להרוג את הבנים ולחפש תרוץ למה הבנים לא מתו.
- פרעה ראה שבני ישראל לא מתאבלים על תינוקות שנולדו מתים, והבין שהמילדות לו הורגות את הבנים.
- פרעה שאל אותן למה הבנים לא הומתו.
כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת
המילדות תרצו שהנשים הנשואות לבני ישראל הן לא כמו המצריות שצריכות מילדת.
למעשה אנו יודעים שבמשפחת תרח אבי אברהם היתה תופעה תורשתית של הגברים - שנולדו להם רק בנים (מתוך 70 גברים שהגיעו למצרים עם יעקב היו רק שתי נשים: דינה בת יעקב, שרח בת אשר).
ניתן להבין שבכנען בני יעקב נשאו נשים כנעניות, ובמצרים הם נשאו נשים מצריות - כך שהטענה שנשות העבריים הן לא כמו המצריות אינה נכונה, הן הן היו מצריות שהצטרפו לעם ישראל כדי לזכות בברכת אלוהים. אולם כיוון שפרעה לא ידע ולא בדק מי נולד לבני ישראל, הוא לא הבין שהנשים העבריות הן מצריות. בנוסף פרעה חשב שכל נשות מצרים הן כמו משפחת המלכות שצריכות מילדות, והוא לא ידע שהמצריות, שאין להן כסף למילדת, יולדות לבד או בעזרת קרובת משפחה מנוסה ביילוד.
כִּי חָיוֹת הֵנָּה
המילדות העבריות יודעות שפרעה לא יודע את כל זה, ובלי בושה הן משקרות לפרעה בפנים ואומרות, "כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה"
לפרעה, שזלזל בבני ישראל, היה קל להאמין לדבר שהוא היה בטוח שזה אמת.
ולאחר שהמילדות העלו שתי טענות -
- "כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת",
- "כִּי חָיוֹת הֵנָּה"
ופרעה לא סָתַר את דבריהן, המילדות הרגישו בטוחות לסכם את דבריהן - "בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ".
השרדות - כִּי חָיוֹת הֵנָּה
ניתן להבין את המילה "חָיוֹת" כפשטותה - הנשים העבריות הן נשים פשוטות, בנויות כמו חיות השדה, מחברה לא מפותחת. המילדות השתמשו בהסבר הזה, כי פרעה נטה להאמין לזה מתוך מחשבות גדלות על התרבות המצרית. זה שהמילדות אמרו זאת לפרעה, לא מחייב שזאת אמת.
ניתן להבין שכדי 'לחיות', יצור חי צריך יכולת השרדות בתנאי סכנה קיומית. יכולת הסתגלות והתאמה מראה על יכולת חשיבה ומציאת פתרונות לבעיות.
ייתכן שהמילדות השתמשו במילה "חָיוֹת" כרמז שבנות ישראל הם חכמות, בעלות תשועה, שיתוף פעולה, עזרה הדדית, וכך הן מצליחות ללדת בתנאי סכנה ולשמור על קיומו של עם ישראל, ללא עזרת המילדות.
בנוסף, אלוהים בחר רועי צאן להיות העם הנבחר. כך נבחר אברם, רבקה (עם נסיון הגמלים), ויעקב שלא היה איש שדה אלא התמחה בצאן. כך בני יעקב, בהדרכת יוסף, אמרו לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג) וזכו לגור בארץ גושן עם המקנה שלהם, ופרו ורבו.
ניתן להבין שבני ישראל, הגברים והנשים, עזרו לחיות שלהם ללדת את וולדותיהם, והיו מומחים בילוד. כך בני ישראל רכשו ידע וחוכמה איך לעזור ליולדת, ורק במקרים נדירים היה צורך במילדת מקצועית. ייתכןו שלזה התכוונו המילדות כאשר אמרו: "כִּי חָיוֹת הֵנָּה" במשמעות 'כי מומחים בחיות הנה'.
בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ
המילדות אמרו לפרעה שהן לא יכלו להרוג את הזכרים כי "בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ".
ייתכן שזה היתה באמת הפתרון של המילדות שלא רצו להרוג את הבנים.
המילדות הלכו ליולדת, ראו אם הכל מתנהל כשורה.
ניסו לעזור במקרה של סיבוכים, כאשר הראש לא מוביל את הגוף דרך צואר הרחם.
נתנו הוראות מה להכין, והסבירו מה עומד לקרות.
השאירו את היולדת בחברת נשים מנוסות בלידה ממשפחתה.
הודיעו שיש עוד זמן, ושיבואו מאוחר יותר כי יש להן לידה נוספת.
ואז המילדות פשוט הגיעו מאוחר מידי, ועד שהן הגיעו ללידה, האם כבר ילדה בעזרת קרובי משפחה או לבדה.
- המילדות לא אמרו שהנשים העבריות ילדו בשדה לבד, כמו חיות. רק פרעה חשב שהן אמרו זאת.
סביר שמקרים קשים נמשכו זמן רב, כשם שקרה לרחל (ביאור:בראשית לה יז), ואז המילדות עזרו, ואם היה בן הם התעלמו מפקודת פרעה, והתרכזו בעזרה ליולדת ולתינוק.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות א יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.