מ"ג שמות א כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאוֹטֵיב יְיָ לְחָיָתָא וּסְגִי עַמָּא וּתְקִיפוּ לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹטִיב יְיָ לְחַיְיתָא וּסְגוֹ עַמָא וּתְקִיפוּ לַחֲדָא: |
רש"י
- וזה חלוק בתיבה שיסודה ב' אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה כשהיא באה לדבר בלשון "ויפעיל" הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן (או בסגו"ל שהוא פת"ח קטן)
- כגון "וייטב אלהים למילדות",
- (איכה ב ה): "וירב בבת יהודה" - הרבה תאניה,
- וכן (דברי הימים ב לו): "ויגל השארית" - דנבוזראדן הגלה את השארית,
- (שופטים טו ד): "ויפן זנב אל זנב" - הפנה הזנבות זו לזו.,
- כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל הוא נקוד היו"ד בחיר"ק
- כגון (ויקרא י כ): "וייטב בעיניו" - לשון הוטב
- וכן "וירב העם" - נתרבה העם
- (מלכים ב כה כא): "ויגל יהודה" - הגלה יהודה
- (שמות ב יב): "ויפן כה וכה" - פנה לכאן ולכאן
- ואל תשיבני, "וילך", "וישב", "וירד", "ויצא"- לפי שאינן מגזרתן של אלו שהרי היו"ד יסוד בהן "ירד" "יצא" "ישב" "ילך" יו"ד אות שלישית בו.
- וזה חלוק בתיבה שיסודה ב' אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה כשהיא באה לדבר בלשון "ויפעיל" הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן (או בסגו"ל שהוא פת"ח קטן)
"וייטב אלהים למילדות" - מהו הטובה.
[כו] ומהו הטובה וכו'. כלומר שאין עשיית הבתים לחוד וההטבה לחוד, שאף עשיית הבתים בכלל ההטבה הוא, אם כן צריך לומר שהוא ביאור אל "ויטב אלהים" ו'מהו הטובה וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת – מַהוּ הַטּוֹבָה? וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים – בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין "בָּתִּים", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מל"א ט,י): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ". כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד, וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (י"א ע"ב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נכלל בזה שה' נתן שכרם בעוה"ז בטובת עוה"ז, אבל אחר שראה פרעה כי וירב העם ויעצמו מאד, שהתרבו עוד יותר ע"מ שהתרבו ועצמו עד עתה, כי כפי שחשב מחשבות לכלותם
כן היה מטוב ההשגחה להרבותם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירמוז כי בראות ה' יראתם מהאלהים הזמין לידם עשות מצות לאין קץ להרבות שכרם, והוא אומרו וייטב וגו' ומה הוא הטובה וירב העם שבזה יגדל זכותם כי כולם יחשבו להם כשלא הרגום, ואולי כי לטעם זה זכו משה ואהרן בישראל כי בשלם זוכים לצד כי יוכבד ומרים נתנו נפשם עלינו ועברו פי מלך ועוד להם שזנו ופרנסו משלהם לזה יחשבו עליו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו. וכלך גם כן לדרך זה כי לצד שאנו ענפי נשמתו של משה דכתיב (ישעי', סג) משה עמו לזה סבלה יוכבד עולינו להגן בעדינו ולספק מים ומזון כמשפט היולדים לבניהם, ולדברי המפרשים (רש"י) שההטבה היא עשיית הבתים יש לומר כי טעם שהפסיק באומרו וירב העם שזולת זה אין מקום לבתי כהונה ובתי מלכות כי אם אין עם אין מלך וכהן, לזה הקדים ה' העם ואחר כך עשה להם בתים וגו':