שולחן ערוך אורח חיים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן ד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

דיני נטילת ידיים
ובו עשרים ושלושה סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכג

סעיף א[עריכה]

ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים".

הגה: ויש אומרים גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, וכן נהגו) (אבודרהם).

מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן ק"ס) כשרים לנטילת ידים לתפילה. מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו.

סעיף ב[עריכה]

ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן.

סעיף ג[עריכה]

לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם, ולא לאזנים, ולא לעינים.

סעיף ד[עריכה]

אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד, מפני שמביאתו לידי תחתוניות.

לא יגע במקום הקזה, שמשמוש היד מזיק לחבורה.

סעיף ה[עריכה]

לא יגע בגיגית שֵׁכר, שמשמוש היד מפסיד השֵׁכר:

סעיף ו[עריכה]

אין צריך רביעית לנטילת ידיים לתפילה.

סעיף ז[עריכה]

טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה.

הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי ולא כוח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פרק אלו דברים, תשובת רשב"א סימן קצ"ה).

סעיף ח[עריכה]

נטילת ידיים שחרית, אין נוטלין על גבי קרקע, אלא לתוך כלי.

סעיף ט[עריכה]

מים של נטילת ידיים שחרית אסור ליהנות מהם. ולא ישפכם בבית, ולא במקום שעוברים שם בני אדם.

סעיף י[עריכה]

נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו, כדי שיריק מים על ימינו תחילה.

סעיף יא[עריכה]

לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית.

סעיף יב[עריכה]

אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים, עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפילה, אבל לא לרוח רעה שעליהן. אם שכשך ידיו בשלוש מימות מחולפים, יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהן.

סעיף יג[עריכה]

אם היה ניעור כל הלילה, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו.

הגה: ויטלם בלא ברכה (הרא"ש כלל ב' ורשב"א סי' קכ"ג).

סעיף יד[עריכה]

השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים. (הגה: ויטלם בלא ברכה).

סעיף טו[עריכה]

ישן ביום, יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם שלוש פעמים (ויטלם בלא ברכה).

סעיף טז[עריכה]

דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, (פירוש: שישים נשימות), כדי שלא יטעום טעם מיתה.

(הגה: ובגמרא פרק הישן משמע דדווקא ביום היה נזהר) (דברי עצמו, ועיין בבית יוסף‏[1]).

סעיף יז[עריכה]

יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית, מפני הרירים שבתוך הפה.

סעיף יח[עריכה]

אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.

סעיף יט[עריכה]

המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.

סעיף כ[עריכה]

הרוחץ פניו ולא ניגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין. ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא.

סעיף כא[עריכה]

צריך ליזהר בתפילה או באכילה (ועיין לקמן סימן צ"ב סעיף ו' וסימן קס"ד), שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם, לפי שיש שם מלמולי זיעה (מלמולי זיעה, פירוש זוהמא כעין שעורים קטנים), וכן שלא לחכך בראשו. אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו ובמקום המגולה שבזרועותיו, אין להקפיד.

סעיף כב[עריכה]

אם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך "על נקיות ידיים". ויועיל לתפילה, אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן.

סעיף כג[עריכה]

לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

הערות[עריכה]

  1. ^ ד"ה "אם השכים ליטול ידיו".