שולחן ערוך אורח חיים ד ט

מים של נטילת ידיים שחרית^ל אסור ליהנות מהם^כ. ולא ישפכם בבית, ולא במקום שעוברים שם בני אדם^כא.

מפרשים

באר הגולה

(ל) מים של נטילת ידים שחרית — שם בזוהר.

ד

דין ט: אסור להנות מהם וכו' — מנהג החרדים אל דבר ה' שלא לקרות ולברך כנגדם, ושמענו שכך היה נוהג מופת הדור הגאון מהר"ח אבואלעפיא זצ"ל:

משנה ברורה

עריכה

(כ) מהם – על כן לא יתנם לפני בהמתו.

(כא) בני אדם – כי יוכלו להינזק על ידי הרוח רעה. וישפכם במקום מדרון או בעפר תיחוח.

כף החיים

עריכה

(לא) סעיף ט': מים של נטילת ידיים של שחרית וכו' — אסור ליהנות מהם, גם לא יתן מהם לבהמתו או לתרנגולים מן המים הללו. זוהר הקדוש פרשת וישב דף קפ"ד ע"ב. כף החיים סימן ח' אות ז'.

(לב) שם: ולא ישפכם בבית — וכן לא ילינם בבית. זוהר הקדוש שם. ר' זלמן אות ט'. גם צריך ליזהר, דלפעמים מתמלא הכלי שנוטלים לתוכו על גדותיו מחמת ריבוי בני הבית, ואז כשנוטלים בו עוד – מוכרח שיישפך ממנו על הקרקע. ואם נזדמן שנשפכו מי הנטילת ידיים בקרקע, אז ישפוך על הקרקע ההיא מים טהורים הרבה, כדי לבטל מי הנטילת ידיים שנשפך שם. בן איש חי שם אות ח'.

(לג) מי הנטילת ידיים אסור לברך ולקרות כנגדם, אלא ישפכם או יכסם. ברכי יוסף אות ד'. וכן כתב בספרו מורה באצבע סימן ב' אות נ"ז וקשר גודל סימן א' אות ה' וכן כתב שלמי צבור שם ע"ד. זכור לאברהם אות נו"ן. שערי תשובה אות ח' בשם הנז'. וכן כתב בן איש חי שם אות ט'. ואם השליך לתוך כלי של מי הנטילת ידיים מים טהורים שיעור רביעית, ודאי מותר לקרות כנגדם ולית ביה בית מיחוש כלל. רוח חיים סימן ע"ז. ונראה הא דסגי בהטלת רביעית מים, היינו לנטילת אדם אחד, אבל לשני בני אדם בעי שני רביעיות ולשלוש שלושה וכן לעולם, כמו מי רגלים. עיין סימן ע"ז סעיף ב'.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן