הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן ד

סימן ד

[מג"א סק"ב] ועכשיו מותר ליגע. לפ"ז אם אין לו מים לערות כ"א פעם א' אף דמברך על נ"י כיון דמהני לתפלה. מ"מ אינו מברך א"י דהא עדיין אסור ליגע בנקבים כ"ז שלא עירה ג' פעמים. וכן כשמשכים קודם אור היום ונוטל ידיו כיון דעדיין אסור ליגע בנקבים מספק דר"ר שורה עד אור היום (ע' ס"יד) אינו מברך א"י עד שיאור היום ויטול שנית. ולהמג"א מברך:

ולפ"ז נלע"ד לקיים דברי הכתבים שהובא במג"א סק"א ויעשה כן שיערה מים פעם א' על ידיו ויברך ענ"י דהא מהני לתפלה. וחיוב ברכת א"י עדיין לא חלה עליו. כמו שכתבנו לדעת הד"מ ויעשה צרכיו ויערה מים עוד ב' פעמים ויברך א"י:

[מג"א סקי"א] דבניעור ל"ח. ואף בישן שינת עראי. אבל לטעם ברי' חדשה גם בישן שינת עראי נעשה ברי' חדשה. כך מבואר בב"י ולפ"ז בישן שינת עראי ועשה צרכיו סמוך לתפלה לכ"ע צריך לברך:

[מג"א ס"ק י"ב] אבל לדידן עיקר הטעם. אין זה מוכח. [ע' ט"ז ר' סי' זה] וגם י"ל דאנן מספקי' אם כהרשב"א או כהרא"ש מש"ה אין מברכי' בעשה צרכיו ומתפלל מנחה. דדלמא כהרשב"א ואין מברכין מספק. וא"כ הכא בניער כל הלילה דהב"י מסופק אי אמרי' לא פלוג. י"ל אם עשה צרכיו דמברך דהוי ס"ס. ס' כהרא"ש. וס' דלהרשב"א ג"כ מברך משום ל"פ. ועיין:

[סעי' י"ח] והיוצא מבה"כ. לקח בידו קנוח לקנח וראה שא"צ לבה"כ ולא עשה צרכיו. אעפ"כ לא יגע בספרי' עד שירחץ ידיו. ס"ח סי' תתכ"ג. הובא בא"ר סי' ז':

[מג"א סקי"ז] וא"צ ג"פ. בא"ר הביא בשם מקור חיים. דבית הכסא. והמהלך בין המתים. והמשמש מיטתו. צריך ג"פ. ע' מג"א לקמן סי' ז':