שולחן ערוך אורח חיים ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ד · יד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

השכים קודם עמוד השחרק ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היוםילא, להעבירלב רוח רעהיגטו השורה על הידים. (הגה: ויטלם בלא ברכהטזלג*).

מפרשים

באר הגולה

(ק) השכים קודם עמוד השחר — אורחות חיים.



טורי זהב - מגן דוד

(י) כשיאור היום — דיש לומר דבת מלך היא שורה עד אור היום, על כן צריך נטילה באור היום.

מגן אברהם

(יג) רוח רעה — הכא לא נקט להתפלל, כמו שכתב סעיף י"ג; דוודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת, שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפילו ישן שנית, דפעם אחת נעשה בריה חדשה ולא ב' פעמים. אלא הספק הוא משום רוח רעה, ולכן אפילו ישן שנית אין צריך ברכה, דלרוח רעה אין צריך ברכה.

באר היטב

(טו) רוח רעה — הכא לא נקט "להתפלל", כמו שכתב סעיף י״ג, דוודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפילו ישן שנית, דפעם א׳ נעשה בריה חדשה ולא ב׳ פעמים. אלא הספק הוא משום רוח רעה, ולכן אפילו ישן שנית אין צריך ברכה, דלרוח רעה אינו צריך ברכה. מגן אברהם:


(טז) בלא ברכה — ודע, הא דקאמר ויטלם בלא ברכה היינו ג׳ פעמים, כמו בתחילת נטילה. עולת תמיד, יד אהרן:

שערי תשובה

משנה ברורה

(לא) כשיאור היום – כי יש אומרים דבעמוד השחר חוזר הרוח רעה לשרות פעם שנית.


(לב) להעביר וכו' – הכא לא נקט להתפלל כמו שכתב סעיף י"ג, דוודאי משום תפילה אין צריך בזה עוד הפעם ליטול ידיים. ואפילו אם חזר וישן פעם שנית קודם עמוד השחר, דבזה בוודאי צריך משום רוח רעה עוד הפעם ליטול ידיים, מכל מקום אין יכול לברך "על נטילת ידיים", ואפילו אם השינה היתה שינת קבע; דאנו חוששין לשיטת הרשב"א, דסבירא ליה דטעם הנטילה משום דבבוקר נעשה בריה חדשה, ופעם אחת נעשה האדם בריה חדשה ולא שתי פעמים. ומשום רוח רעה בלבד לא תקנו ברכה.


(לג) בלא ברכה – הנה נראה, דאפילו אם בפעם הראשון כשנטל ידיו לא בירך "על נטילת ידיים", מכל מקום לא יברך עתה; דאיך יאמר "וציוונו על נטילת ידיים"? הלא כבר יצא ידי חובת הנטילה לתפילה לדעת הרא"ש, כמבואר בבית יוסף. וכהאי גוונא כתב לעיל בשערי תשובה ס"ק ד'.

ומכל מקום הנכון שיביא עצמו לידי חיוב ברכה, דהיינו שיעשה צרכיו קודם התפילה ויתחייב לברך "על נטילת ידיים", וכנ"ל בס"ק ד' בשם החיי אדם.

ביאור הלכה

  • ויטלם בלא ברכה - עיין מ"ב סקל"ג במה שכ' דהנכון שיביא א"ע לידי חיוב ולא יקשה להמעיין דהלא לכאורה יסתור מה שכתבנו בסקל"ב והוא מדברי המ"א דצריך לחוש לשיטת הרשב"א בישן שינת קבע וממילא ה"ה בעשה צרכיו דחד דינא להו וכדמוכח בא"ר סק"ט ואינו דומה להסכמת אחרונים שבסק"ל דשם הלא מיירי שלא נטל ידיו עדיין כלל משא"כ בזה אולם באמת ניחא דהלא בענינינו איירינן שלא בירך בפעם ראשונה ובזה י"ל דגם לדעת הרשב"א נוכל לברך עתה וכמו שכתב הב"י בסימן ז' וקאי הברכה על הנטילה הראשונה וכבר הארכנו בזה בבה"ל לעיל בריש הסימן עי"ש. ודע עוד דמה שכתוב בהג"ה בזה ויטלם בלא ברכה וכן בסט"ו לא דמי למה שכתב בסי"ג דהתם הוא רק מחמת ספק והכא לכ"ע לא צריך לברך [אחרונים]:

כף החיים

(נב) סעיף י"ד: השכים קודם עמוד השחר וכו' — וכתב הרב הקדוש מוהר"א שרעבי ז"ל בספר דברי שלום שם שאלה מ"ח, דמי שקם בחצות ולא עבר עליו חצות לילה בשינה אין צריך נטילת ידיים בדילוג, כי אין רוח רעה שורה עליו. אבל צריך נטילת ידיים משום נקיות, כדרך נטילת ידיים לאכילה, ויברך. וכן כתב אמת ליעקב שם. אבל הרב בן איש חי שם כתב דצריך שיעשה נטילת ידיים גמורה כדת וכהלכה ויברך על נטילת ידיים. ואף על גב דהגאון רב זלמן בסידורו כתב דלא יברך על נטילת ידיים אלא מחצות הלילה ואילך, כדין שאר ברכות השחר, וכן כתב הרב מסגרת השולחן בשם הנז' וכן כתב עמודי השולחן על קיצור שולחן ערוך סימן ב' אות י"א, מכל מקום כיון דהרב בן איש חי כתב דיברך, ודאי כי כן המנהג, ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. אכן שמענו מהרב הנז' דאם הקיץ קודם חצות לשתות מים או לילך לבית הכסא ולחזור ולישן, צריך נטילת ידיים גמורה אבל לא יברך. אך אם הקיץ סמוך לחצות וממתין עד שיהיה חצות כדי לברך ברכת השחר ולומר תיקון חצות, אז מברך קודם חצות.


(נג) אם היה ניעור עד אחר חצות לילה, הן במשתה הן במלאכה, ולא ישן אלא עד אחר שעבר חצות, גם זה כשניעור יעשה נטילת ידיים גמורה כהלכתה ויברך על נטילת ידיים. ואף על גב דרבינו הרש"ש ז"ל כתב בנהר שלום דף פ"ו ע"ב: אם ישן אחר חצות, לא שליט עליה רוח מסאבא ואין צריך נטילת ידיים, הנה הוא סמך דבריו בזה על סניף אחר, שכתב: מפני שנתעורר בחצות והמשיך המוחין על ידי הברכות. וכן נכדו מהר"א שרעבי ז"ל בשאלה הנז' סמך גם כן על הברכות ועסק התורה. על כן זה שהיה ניעור עד אחר חצות ולא בירך הברכות, וישן אז, גם לפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל צריך נטילת ידיים בברכה. ורק אם אחר חצות קודם שישן בירך ברכת השחר ולמד תיקון חצות ועסק בתורה, אז כשיקיץ משנתו בבוקר יעשה נטילת ידיים ג' פעמים אבל לא יברך על נטילת ידיים. ומיהו אם לא בירך ברכת השחר, ורק עסק בתורה, אני מסתפק בזה אם יברך על נטילת ידיים או לא. ומנהג העולם לברך. בן איש חי שם.


(נד) שם בהג"ה: ויטלם בלא ברכה — עיין מה שכתבנו לעיל אות מ"ז. ודע, הא דקאמר "יטלם בלא ברכה", היינו ג' פעמים כמו בתחילת נטילה. עו"ת אות ט'. יד אהרן בהגהת ב"י. ר' זלמן אות י"ד. קיצור שולחן ערוך סימן ב' אות ח'.