רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/פרשת תרומה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< רש"י מנוקד על התורה‏ | ספר שמות
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תרומה[עריכה]

פרק כה[עריכה]


(ב) וְיִקְחוּ לִי תְרוּמָה – "לִי" לִשְׁמִי.
תְּרוּמָה – הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה.
יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ – לְשׁוֹן נְדָבָה [כְּמוֹ "יִנְדְּבֶנוּ"], וְהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן טוֹב, פרישנ"טpresant = מתנה. בְּלַעַ"ז.
תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁלוֹשׁ תְּרוּמוֹת אֲמוּרוֹת כַּאן. אַחַת תְּרוּמַת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם הָאֲדָנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּ"אֵלֶּה פְקוּדֵי" (להלן לח,כו-כז). וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּזְבֵּחַ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, לַקּוּפּוֹת לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, נִדְבַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִתְנַדְּבוּ. שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן (ירושלמי שקלים א,א; מגילה כ"ט ע"ב), [זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְכָל הַמְּנוּיִין בָּעִנְיָן,] כֻּלָּם הוּצְרְכוּ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אוֹ לְבִגְדֵי כְהֻנָּה כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בָּהֶם.


(ג) זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... – כֻּלָּם בָּאוּ בִנְדָבָה, אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ, חוּץ מִן הַכֶּסֶף שֶׁבָּא בְּשָׁוֶה: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכָל אֶחָד. וְלֹא מָצִינוּ בְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּצְרַךְ שָׁם כֶּסֶף יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לח,כה-כו): "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה... בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת...". וּשְׁאָר הַכֶּסֶף הַבָּא שָׁם בִּנְדָבָה (להלן לה,כד) עֲשָׂאוּהוּ לִכְלֵי שָׁרֵת.


(ד) וּתְכֵלֶת – צֶמֶר צָבוּעָ בְּדַם חִלָּזוֹן, וְצִבְעוֹ יָרוֹק (מנחות מ"ד ע"א).
וְאַרְגָּמָן – צֶמֶר צָבוּעַ מִמִּין צֶבַע שֶׁשְּׁמוֹ "אַרְגָּמָן".
וְשֵׁשׁ – הוּא פִשְׁתָּן (יבמות ד' ע"ב).
וְעִזִּים – נוֹצָה שֶׁל עִזִּים. לְכַךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּמַעְזֵי", דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים. וְלֹא עִזִּים עַצְמָם, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל עִזִּים "עִזַּיָּא".


(ה) מְאָדָּמִים – צְבוּעוֹת הָיוּ אָדוֹם לְאַחַר עִבּוּדָן.
תְּחָשִׁים – מִין חַיָּה, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה. וְהַרְבֵּה גְּוָנִים הָיוּ לָהּ, לְכָךְ מְתֻרְגָּם "סָסְגוֹנָא", שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגַוָּנִין שֶׁלּוֹ (שבת כ"ח ע"א-ע"ב).
וַעֲצֵי שִׁטִּים – וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (ט): יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.


(ו) שֶׁמֶן לַמָּאוֹר – "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" (להלן כז,כ).
בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – שֶׁנַּעֲשָׂה לִמְשׁוֹחַ כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּשְׁכָּן לְקַדְּשׁוֹ. וְהוּצְרְכוּ לוֹ בְּשָׂמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּ"כִּי תִשָּׂא" (להלן ל,כג-כה).
וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים – שֶׁהָיוּ מַקְטִירִין בְכָל עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן ל,ז-ח). וּלְשׁוֹן "קְטֹרֶת" – הַעֲלָאַת קִיטוֹר וְתִמְרוֹת עָשָׁן.


(ז) אַבְנֵי שֹׁהַם – שְׁתַּיִם הוּצְרְכוּ שָׁם לְצֹרֶךְ הָאֵפוֹד הָאָמוּר בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן כח,ט-יב).
מִלֻּאִים – עַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין לָהֶם בַּזָּהָב מוֹשָׁב כְּמִין גּוּמָא, וְנוֹתְנִין הָאֶבֶן שָׁם לְמַלֹּאת הַגּוּמָא, קְרוּיִים "אַבְנֵי מִלּוּאִים". וּמְקוֹם הַמּוֹשָׁב קָרוּי "מִשְׁבֶּצֶת".
לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן – אַבְנֵי הַשֹּׁהַם לָאֵפוֹד, וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לַחֹשֶׁן. וְחֹשֶׁן וְאֵפוֹד מְפֹרָשִׁים בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן לח,ו-ל), וְהֵם מִינֵי תַכְשִׁיט.


(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ – וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה.


(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ –  כַּאן אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ".
וְכֵן תַּעֲשׂוּ – לְדוֹרוֹת (סנהדרין ט"ז ע"ב). אִם יֹאבַד אֶחָד מִן הַכֵּלִים, אוֹ כְּשֶׁתַּעֲשׂוּ לִי כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת וְכִיּוֹרוֹת וּמְכוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כְּתַבְנִית אֵלּוּ תַּעֲשׂוּ אוֹתָם. וְאִם לֹא הָיָה הַמִּקְרָא מְחֻבָּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וְכֵן תַּעֲשׂוּ" אֶלָּא "כֵּן תַּעֲשׂוּ", וְהָיָה מְדַבֵּר עַל עֲשִׂיַּת אֹהֶל מוֹעֵד וְכֵלָיו.


(י) וְעָשׂוּ אֲרוֹן – כְּמִין אֲרוֹנוֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּלֹא רַגְלַיִם, עֲשׂוּיִם כְּמִין אַרְגָּז שֶׁקּוֹרִין אישקרי"ןescrin = קופסה.
הערה: "יושב על שוליו", כלומר בלי רגליים.
בְּלַעַ"ז, יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו.


(יא) מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ – שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְצַלְאֵל, שְׁנַיִם שֶׁל זָהָב וְאֶחָד שֶׁל עֵץ, וְאַרְבָּעָה כְתָלִים וְשׁוּלַיִם לְכָל אֶחָד וּפְתוּחִים מִלְמַעְלָה. נָתַן שֶׁל עֵץ בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְשֶׁל זָהָב בְּתוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְחִפָּה שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּזָהָב, נִמְצָא מְצֻפֶּה מִבַּיִת וּמִחוּץ (שקלים ט"ז ע"ב; יומא ע"ב ע"ב).
זֵר זָהָב – כְּמִין כֶּתֶר מַקִּיף לוֹ סָבִיב לְמַעְלָה מִשְּׂפָתוֹ, שֶׁעָשָׂה הָאָרוֹן הַחִיצוֹן גָּבוֹהַּ מִן הַפְּנִימִי, עַד שֶׁעָלָה לְמוּל עֳבִי הַכַּפּוֹרֶת וּלְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מַשֶּׁהוּ. וּכְשֶׁהַכַּפּוֹרֶת שׁוֹכֵב עַל עֳבִי הַכְּתָלִים, עוֹלֶה הַזֵּר לְמַעְלָה מִכָּל עֳבִי הַכַּפּוֹרֶת כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא סִימָן לְכֶתֶר תּוֹרָה (יומא ע"ב ע"ב; שמות רבה לד,ב).


(יב) וְיָצַקְתָּ – לְשׁוֹן הַתָּכָה, כְּתַרְגּוּמוֹ (“וְתַתֵּיךְ").
פַּעֲמוֹתָיו – כְּתַרְגוּמוֹ "זָוְיָתֵיהּ". וּבַזָּוִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת סָמוּךְ לַכַּפּוֹרֶת הָיוּ נְתוּנוֹת, שְׁתַּיִם מִכַּאן וּשְׁתַּיִם מִכַּאן לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן. וְהַבַּדִּים נְתוּנִים בָּהֶם, וְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן מַפְסִיק בֵּין הַבַּדִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי בֵּין בַּד לְבַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן מְהַלְּכִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן מְפוֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת בְּפֶרֶק "שְׁתֵּי הַלֶּחֶם" (צ"ח ע"ב).
וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת – הֵן הֵן "אַרְבַּע טַבָּעוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וּפֵרַשׁ לְךָ הֵיכָן הָיוּ. וְהַוָּי"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ: "שְׁתֵּי טַבָּעוֹת". וְיֵשׁ לְךָ לְיַשְּׁבָהּ כֵּן: וּשְׁתַּיִם מִן הַטַּבָּעוֹת הָאֵלּוּ עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת.
צַלְעוֹ – צִדּוֹ.


(יג) בַּדֵּי – מוֹטוֹת.


(טו) לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ – לְעוֹלָם (יומא ע"ב ע"א).


(טז) וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן – כְּמוֹ "בָּאָרוֹן".
הָעֵדֻת – הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא לְעֵדוּת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם מִצְוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ.


(יז) כַּפֹּרֶת – כִּסּוּי עַל הָאָרוֹן, שֶׁהָיָה פָתוּחַ מִלְמַעְלָה, וּמַנִּיחוֹ עָלָיו כְּמִין דַּף.
אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ – כְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְרָחְבָּהּ כְּרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וּמֻנַּחַת עַל עֳבִי הַכְּתָלִים אַרְבַּעְתָּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן שִׁיעוּר לְעָבְיָהּ, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה עָבְיָהּ טֶפַח (סוכה ה' ע"א).


(יח) כְּרֻבִים – דְּמוּת פַּרְצוּף תִּינוֹק לָהֶם (סוכה ה' ע"ב).
מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה – שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂם בִּפְנֵי עַצְמָם, וּתְחַבְּרֵם בְּרָאשֵׁי הַכַּפֹּרֶת לְאַחַר עֲשִׂיָּתָם, כְּמַעֲשֵׂה צוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולדי"ץsoldez = מולחמים.
הערה: רש"י מסביר קודם, כיצד לא נעשתה המלאכה: על-ידי הלחמה.
. אֶלָּא הַטֵּל זָהָב הַרְבֵּה בִּתְחִלַּת עֲשִׂיַּת הַכַּפֹּרֶת, וְהַכֵּה בְּפַטִּישׁ וּבְקוֹרְנָס בָּאֶמְצַע, וְרָאשִׁין בּוֹלְטִין לְמַעְלָה, וְצַיֵּר הַכְּרוּבִים בִּבְלִיטַת קְצוֹתָיו.
מִקְשָׁה – בטידי"ץbatediz = עשוי בהכאה.
הערה: כפי שנאמר לעיל, אפשר לכתוב גם batdiz (בטדי"ץ) כרוב כתבי־היד, משום אילמותה של ה־d.
בְּלַעַ"ז. כְּמוֹ "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה,ו).
קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת – רָאשֵׁי הַכַּפּוֹרֶת.


(יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה – שֶׁלֹּא תֹאמַר שְׁנַיִם כְּרוּבִים לְכָל קָצֶה וְקָצֶה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ: "כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה".
מִן הַכַּפֹּרֶת – עַצְמָהּ תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרוּבִים. זֶהוּ פֵרוּשׁוֹ שֶׁל "מִקְשָׁה תַּעֲשֶֹה אוֹתָם", שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂם בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם לַכַּפֹּרֶת.


(כ) פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם – שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כַנְפֵיהֶם שׁוֹכְבִים, אֶלָּא פְרוּשִׂים וּגְבוֹהִים לְמַעְלָה אֵצֶל רָאשֵׁיהֶם, שֶׁיְּהֵא עֲשָׂרָה טְפָחִים בֶּחָלָל שֶׁבֵּין הַכְּנָפַיִם לַכַּפֹּרֶת, כִּדְאִיתָא בְּסֻכָּה (ה' ע"ב).


(כא) וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִכְפַּל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרוֹן אֵת הָעֵדֻת" (לעיל פסוק טז)?! וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁבְּעוֹדוֹ אָרוֹן לְבַדּוֹ, בְּלֹא כַפֹּרֶת, יִתֵּן תְּחִלָּה הָעֵדוּת לְתוֹכוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן אֶת הַכַּפּוֹרֶת עָלָיו (ירושלמי שקלים ו,א). וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, נֶאֱמַר (להלן מ,כ): "וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדוּת אֶל הָאָרוֹן", וְאַחַר כָּךְ: "וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה".


(כב) וְנוֹעַדְתִּי – כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתוֹ מָקוֹם אֶקְבַּע לַמּוֹעֵד, שֶׁאָבֹא שָׁם לְדַבֵּר אֵלֶיךָ.
וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (ויקרא א,א): "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", זֶה הַמִּשְׁכָּן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם (במדבר ז,פט): "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד... וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת..." – מֹשֶׁה הָיָה נִכְנָס לַמִּשְׁכָּן, וְכֵיוָן שֶׁבָּא בְתוֹךְ הַפֶּתַח קוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין הַכְּרוּבִים, וּמִשָּׁם יוֹצֵא וְנִשְׁמַע לְמֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי וָי"ו זוֹ יְתֵרָה וּטְפֵלָה, וְכָמוֹהוּ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא. וְכֹה תִפָּתֵר: וְאֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר עִמְּךָ שָׁם "אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" הוּא.


(כג) קוֹמָתוֹ – גּוֹבַהּ רַגְלָיו עִם עֳבִי הַשֻּׁלְחָן.


(כד) זֵר זָהָב – סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת (יומא ע"ב ע"ב), שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "שֻׁלְחַן מְלָכִים" (יבמות כ"ד ע"ב).


(כה) מִסְגֶּרֶת – כְּתַרְגוּמוֹ: "גְּדָנְפָא". וְנֶחְלְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר: יֵשׁ אוֹמְרִים לְמַעְלָה הָיְתָה סָבִיב לַשֻּׁלְחָן, כְּמוֹ לְבִזְבְּזִין שֶׁבִּשְׂפַת שֻׁלְחַן שָׂרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְמַטָּה הָיְתָה תְקוּעָה מֵרֶגֶל לְרֶגֶל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשֻּׁלְחָן, וְדַף הַשֻּׁלְחָן שׁוֹכֵב עַל אוֹתָהּ מִסְגֶּרֶת (מנחות צ"ו ע"ב).
וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ – הוּא זֵר הָאָמוּר לְמַעְלָה, וּפֵרַשׁ לְךָ כַּאן שֶׁעַל הַמִּסְגֶּרֶת הָיָה.


(כז) לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעוֹת – בָּרַגְלַיִם, תְּקוּעוֹת כְּנֶגֶד רָאשֵׁי הַמִּסְגֶרֶת.
לְבָתִּים לְבַדִּים – אוֹתָן טַבָּעוֹת יִהְיוּ בָתִּים לְהַכְנִיס בָּהֶן הַבַּדִּים.
לְבָתִּים – לְצוֹרֶךְ בָּתִּים.
לְבַדִּים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "אַתְרָא לַאֲרִיחַיָּא".


(כח) וְנִשָּׂא בָם – לְשׁוֹן נִפְעַל: יִהְיֶה נִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן.


(כט) וְעָשִׂיתָ קְּעָרוֹתָיו וְכַפּוֹתָיו – "קְעָרוֹתָיו", זֶה דְפוּס שֶׁהָיָה עָשׂוּי כִּדְפוּס הַלֶּחֶם (מנחות צ"ז ע"א). וְהַלֶּחֶם הָיָה עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְרוּצָה מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, שׁוּלַיִם לוֹ לְמַטָּה (מנחות צ"ד ע"ב). וְקוֹפֵל מִכַּאן וּמִכַּאן כְּלַפֵּי מַעְלָה כְּמִין כּוֹתָלִים. וּלְכָךְ קָרוּי "לֶחֶם הַפָּנִים", שֶׁיֵּשׁ לוֹ פָנִים רוֹאִין לְכַאן וּלְכַאן לְצִדֵּי הַבַּיִת מִזֶּה וּמִזֶּה. וְנוֹתֵן אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְכוֹתָלָיו זְקוּפִים כְּנֶגֶד שְׂפַת הַשֻּׁלְחָן. וְהָיָה עָשׂוּי לוֹ דְּפוּס זָהָב וּדְפוּס בַּרְזֶל: בְּשֶׁל בַּרְזֶל הוּא נֶאֱפֶה, וּכְשֶׁמּוֹצִיאוֹ מִן הַתַּנּוּר נוֹתְנוֹ בְשֶׁל זָהָב עַד לְמָחָר, בְּשַׁבָּת, שֶׁמְּסַדְּרוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאוֹתוֹ דְּפוּס קָרוּי "קְעָרָה" (מנחות צ"ז ע"א).
וְכַפּוֹתָיו – בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם לְבוֹנָה. שְׁתַּיִם הָיוּ לִשְׁנֵי קֻמְצֵי לְבוֹנָה שֶׁנּוֹתְנִין עַל שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד,ז): "וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבוֹנָה זַכָּה" (מנחות צ"ז ע"א).
וּקְשׂוֹתָיו – הֵן כְּמִין חֲצָאֵי קָנִים חֲלוּלִים הַנִּסְדָּקִין לְאָרְכָּן (מנחות צ"ו ע"א). דֻּגְמָתָן עוֹשֶׂה שֶׁל זָהָב, וּמְסַדֵּר שְׁלוֹשָׁה עַל רֹאשׁ כָּל לֶחֶם, שֶׁיֵּשֶׁב לֶחֶם הָאֶחָד עַל גַּבֵּי אוֹתָן הַקָּנִים, וּמַבְדִּילִין בֵּין לֶחֶם לְלֶחֶם כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם וְלֹא יִתְעַפְּשׁוּ. וּבְלָשׁוֹן עֲרָבִי כָּל דָּבָר חָלוּל קָרוּי קסו"א.
וּמְנַקִּיּוֹתָיו – תַּרְגּוּמוֹ "וּמְכִילָתֵיהּ", הֵן סְנִיפִים כְּמִין יְתֵדוֹת זָהָב, עוֹמְדִין בָּאָרֶץ וּגְבוֹהִים עַד לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה, כְּנֶגֶד גּוֹבַהּ מַעֲרֶכֶת הַלֶּחֶם. וּמְפֻצָּלִים שִׁשָּׁה פִצּוּלִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְרָאשֵׁי הַקָּנִים שֶׁבֵּין לֶחֶם לְלֶחֶם סְמוּכִין עַל אוֹתָן פִּצּוּלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְבַּד מַשָּׂא הַלֶּחֶם הָעֶלְיוֹנִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְיִשָּׁבְרוּ. וּלְשׁוֹן "מְכִילָתֵיה" – סוֹבְלוֹתָיו, כְּמוֹ: "נִלְאֵיתִי הָכִיל" (ירמיהו ו,יא). אֲבָל לְשׁוֹן "מְנַקִּיּוֹת" אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נוֹפֵל עַל סְנִיפִין. וְיֵשׁ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "קְשׂוֹתָיו" אֵלּוּ סְנִיפִין, שֶׁמַּקְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר. "וּמְנַקִּיּוֹתָיו" אֵלּוּ הַקָּנִים, שֶׁמְּנַקִּין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ (מנחות צ"ז ע"א). אֲבָל אוּנְקְלוּס, שֶׁתִּרְגֵּם "וּמְכִילָתֵיהּ", הָיָה שׁוֹנֶה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר "מְנַקִּיּוֹת" הֵן סְנִיפִין.
אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן – אֲשֶׁר יְכֻסֶּה בָהֶן. וְעַל קְשֹׂתָיו הוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר יֻסַּךְ", שֶׁהָיוּ עָלָיו כְּמִין סְכַךְ וְכִסּוּי. וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (במדבר ד,ז): "וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ". וְזֶה וְזֶה, "יֻסַּךְ" וְ"הַנֶּסֶךְ", לְשׁוֹן סְכַךְ וְכִסּוּי הֵם.


(ל) לֶחֶם פָּנִים – שֶׁהָיוּ לוֹ פָּנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּמִנְיַן הַלֶּחֶם וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו מְפֹרָשִׁים בֶּ"אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כד,ה-ט).


(לא) מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת, וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולדי"רsolder = להלחים.
הערה: ר' לעיל מס' 3110.
. אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקּוֹרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלֵי הָאֻמָּנוּת, וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילַךְ וָאֵילַךְ.
מִקְשָׁה – תַּרְגוּמוֹ "נְגִיד", לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכַאן וּלְכַאן בְּהַקָּשַׁת הַקּוֹרְנָס. וּלְשׁוֹן "מִקְשָׁה" מַכַּת קוֹרְנָס בטידי"ץbatediz = עשוי בהכאה.
הערה: ר' לעיל מס' 3111.
בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה,ו).
תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה – מֵאֵלֶיהָ. לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר, וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. לְכָךְ לֹא נִכְתַּב "תַּעֲשֶׂה".
יְרֵכָהּ – הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלוֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה.
וְקָנָהּ – הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזָךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה.
גְּבִיעֶיהָ – הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדרינ"שmadrins = גביעים.
הערה: בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.
בְּלַעַ"ז. וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי.
כַּפְתּוֹרֶיהָ – כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"שpomels = כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה).
הערה: רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".
בְּלַעַ"ז. וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה, וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר.
וּפְרָחֶיהָ – צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין.
מִמֶּנָּה יִהְיוּ – הַכֹּל מִקְשָׁה יִהְיֶה, יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֵׂם לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם.


(לב) יוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ – לְכַאן וּלְכַאן בַּאֲלַכְסוֹן, נִמְשָׁכִים וְעוֹלִין עַד כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שֶׁהוּא קָנֶה הָאֶמְצָעִי, וְיוֹצְאִין מִתּוֹךְ קָנֶה הָאֶמְצָעִי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. הַתַּחְתּוֹן אָרוֹךְ, וְשֶׁל מַעֲלָה קָצָר הֵימֶנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן קָצָר הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁהָיָה גּוֹבַהּ רָאשֵׁיהֶן שָׁוֶה לְגָבְהוֹ שֶׁל קָנֶה הָאֶמְצָעִי הַשְּׁבִיעִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים הַשִּׁשָׁה קָנִים.


(לג) מְשֻׁקָּדִים – כְּתַרְגּוּמוֹ (“מְצָיְרִין"), מְצֻיָּרִים הָיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לִכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב שֶׁקּוֹרִין ניילי"רneeler = לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית). בְּלַעַ"ז.
וּשְׁלֹשָׁה גְּבִעִים – בּוֹלְטִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח הָיָה לְכָל קָנֶה וְקָנֶה.


(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים – בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה הָיוּ אַרְבָּעָה גְּבִיעִים, אֶחָד בּוֹלֵט בָּהּ לְמַטָּה מִן הַקָּנִים, וְהַשְּׁלוֹשָׁה לְמַעְלָה מִן יְצִיאַת הַקָּנִים הַיּוֹצְאִין מִצִּדֶּיהָ.
מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ – זֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה מִקְרָאוֹת שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרַע: אֵין יָדוּעַ אִם "גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים" אוֹ "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ" (יומא נ"ב ע"א-ע"ב).


(לה) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים – מִתּוֹךְ הַכַּפְתּוֹר הָיוּ הַקָּנִים נִמְשָׁכִים מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ אֵילָךְ וָאֵילָךְ. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פרק י'; מנחות כ"ח ע"ב): גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר טְפָחִים. הָרַגְלַיִם וְהַפֶּרַח שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, הוּא הַפֶּרַח הָאָמוּר בַּיָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח,ד): "עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ". וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח שֶׁבּוֹ גָּבִיעַ מֵהָאַרְבָּעָה גְבִיעִים, וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח מִשְּׁנֵי כַפְתּוֹרִים, וּשְׁנֵי פְרָחִים הָאֲמוּרִים בַּמְּנוֹרָה עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק הקודם): "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ". לָמַדְנוּ שֶׁהָיוּ בַקָּנֶה שְׁנֵי כַפְתּוֹרִים וּשְׁנֵי פְרָחִים, לְבַד מִן הַשְּׁלוֹשָׁה כַפְתּוֹרִים שֶׁהַקָּנִים נִמְשָׁכִין מִתּוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים...". וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר, וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵילָךְ וְאֵילָךְ נִמְשָׁכִים וְעוֹלִים כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְנִמְשָׁכִים וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וּטְפָחַיִם חָלָק. נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁבָּהֶם שְׁלוֹשָׁה גְבִיעִים וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח. נִמְצְאוּ גְּבִיעִים שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְשִׁשָּׁה קָנִים, שְׁלוֹשָׁה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַרְבָּעָה בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, הֲרֵי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים. וְאַחַד עָשָׂר כַּפְתּוֹרִים: שִׁשָּׁה בְּשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, וּשְׁלוֹשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שֶׁהַקָּנִים יוֹצְאִים מֵהֶם, וּשְׁנַיִם עוֹד בַּמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ", וּמִעוּט כַּפְתּוֹרִים שְׁנַיִם; הָאֶחָד לְמַטָּה אֵצֶל הַיָּרֵךְ, וְהָאֶחָד בְּשְׁלוֹשָׁה טְפָחִים הָעֶליוֹנִים עִם הַשְּׁלוֹשָׁה הַגְּבִיעִים. וְתִשְׁעָה פְרָחִים הָיוּ לָהּ, שִׁשָּׁה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק לג): "בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח", וְשְׁלוֹשָׁה לַמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק הקודם): "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ", וּמִעוּט "פְּרָחִים" שְׁנַיִם, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּפָרָשָׁת "בְּהַעֲלוֹתְךָ" (במדבר ח,ד): "עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ". וְאִם תְּדַקְדֵּק בְּמִשְׁנָה זוֹ הַכְּתוּבָה לְמַעְלָה, תִּמְצָאֵם כְּמִנְיָנָם אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.


(לז) אֶת נֵרוֹתֶיהָ – כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹכָן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת.
וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ – עֲשֵׂה פִי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים "אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ": מוּסָב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה.


(לח) וּמַלְקָחֶיהָ – הֵם הַצְּבָתִים הָעֲשׂוּיִין לִקַּח בָּהֶם הַפְּתִילוֹת מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶן, לְיַשְּׁבָן וּלְמָשְׁכָן בְּפִי הַנֵּרוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁלּוֹקְחִים בָּהֶם קְרוּיִים "מֶלְקָחַיִם". וְ"צֵיבְתַהָא" שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס לְשׁוֹן "צְבַת", טינליי"אtenalie = צבת.
הערה: יש גרסאות עם סימן ריבוי: טיניילי"ש tenalies.
בְּלַעַ"ז.
וּמַחְתּוֹתֶיהָ – הֵם כְּמִין בָּזִיכִין קְטַנִּים שֶׁחוֹתֶה בָהֶן אֶת הָאֵפֶר שֶׁבַּנֵּר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת מֵאֵפֶר הַפְּתִילוֹת שֶׁדָּלְקוּ הַלַּיְלָה וְכָבוּ. וּלְשׁוֹן "מַחְתָּה" פוישידויר"אpuisedoire = דלי, כלי שאיבה.
הערה: מסתבר, שכך המשמעות המקורית של המלה, המציינת כאן "מחתה", כלומר כלי לחתות גחלים ולנקות את האפר. האל"ף מופיעה בכל הגרסאות.
בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ (ישעיהו ל,יד): "לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד".


(לט) כִּכַּר זָהָב טָהוֹר – שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עִם כָּל כֵּלֶיהָ אֶלָּא כִּכָּר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (מנחות פ"ח ע"ב). וְהַכִּכָּר שֶׁל חוֹל שִׁשִּׁים מָנֶה, וְשֶׁל קֹדֶשׁ הָיָה כָּפוּל, מֵאָה וְעֶשְׂרִים מָנֶה (בכורות ה' ע"א). וְהַמָּנֶה הוּא לִיטְרָא שֶׁשּׁוֹקְלִין בָּהּ כֶּסֶף לְמִשְׁקַל קוֹלוֹנִיָּ"א, וְהֵם מֵאָה זְהוּבִים, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים, וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה זְהוּבִים.


(מ) וּרְאֵה וַעֲשֵׂה – רְאֵה כַאן בָּהָר תַּבְנִית שֶׁאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ. מַגִּיד שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ (מנחות כ"ט ע"א).
אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּאַתְּ מִתַּחְזֵי בְּטוּרָא". אִלּוּ הָיָה נָקוּד "מַרְאֶה" בְּפַתָּח, הָיָה פִּתְרוֹנוֹ: "אַתָּה מַרְאֶה לַאֲחֵרִים". עַכְשָׁיו שֶׁנָּקוּד חֲטָף קָמַץ, פִּתְרוֹנוֹ "דְּאַתְּ מִתַּחְזֵי" – שֶׁאֲחֵרִים מַרְאִים לָךְ [שֶׁהַנִּקּוּד מַפְרִיד בֵּין עוֹשֶׂה לְנַעֲשֶׂה].

פרק כו[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/כו

פרק כז (1)[עריכה]

הערות[עריכה]