קטגוריה:שמות כז ח

<< | ספר שמות • פרק כ"ז • פסוק ח' | >>

מהדורת הכתיב:

נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו.

המהדורה המנוקדת:

נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ.

המהדורה המוטעמת:

נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

נְב֥וּב נְב֥וּב - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5014
מורפ': HVqsmsc לֻחֹ֖ת לֻחֹ֖ת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3871
מורפ': HNcmpa תַּעֲשֶׂ֣ה תַּעֲשֶׂ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms אֹת֑וֹ אֹת֑ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms כַּאֲשֶׁ֨ר כַּ - מילת יחס
אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr הֶרְאָ֥ה הֶרְאָ֥ה - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVhp3ms אֹתְךָ֛ אֹתְ - מילית, מושא ישיר (את)
ךָ֛ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2ms בָּהָ֖ר בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
הָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/2022
מורפ': HRd/Ncmsa כֵּ֥ן כֵּ֥ן - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm יַעֲשֽׂוּ יַעֲשֽׂוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

נְב֥וּב מרכא (משרת, דרגא 5) לֻחֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

תַּעֲשֶׂ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֹת֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כַּאֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) הֶרְאָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתְךָ֛ תביר (משנה, דרגא 3)

בָּהָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

כֵּ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) יַעֲשֽׂוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

נְבוּב לֻחֹת המזבח יהיה עשוי ממסגרת לוחות חלולה הממולאת באדמה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	חֲלִיל לוּחִין תַּעֲבֵיד יָתֵיהּ כְּמָא דְּאַחְזִי יָתָךְ בְּטוּרָא כֵּן יַעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):	חַלִיל לוּחִין מְלֵי עַפְרָא תַעֲבֵיד יָתֵיהּ הֵיכְמָא דְאַחְמִיתָךְ בְּטַוְורָא הֵיכְדֵין יַעַבְדוּן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"נבוב לחת" - כתרגומו חליל לוחין לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע ולא יהא כולו עץ א' שיהא עביו ה' אמות על ה' אמות כמין סדן

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

נְבוּב לֻחֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "חֲלִיל לוּחִין": לוּחוֹת עֲצֵי שִׁטִּים מִכָּל צַד, וְהֶחָלָל בְּאֶמְצַע; וְלֹא יְהֵא כֻּלּוֹ עֵץ אֶחָד שֶׁיְּהֵא עָבְיוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת עַל חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמִין סַדָּן.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

נבוב לוחות: חלול, וכן ואיש נבוב ילבב, וכשחונים ממלאין אותו עפר ואחר כך מקריבין עליו:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

נבוב לוחות תעשה אותו. מרובע היה כי כן כתיב רבוע יהיה והיו הלוחות של עצי שטים לארבעת רבעיו וחלול באמצע, וכן תרגם אונקלוס חליל לוחין והוא מלשון (איוב יא) ואיש נבוב ילבב, כי האדם בילדותו הוא חלול מבלי דעת והשכל ואחרי כן ילבב כלומר יקנה לב. והנה בחלל המזבח הזה היו ממלאין אותו אדמה בשעת חנייתן כדי להקריב עליו, והוא מה שכתוב (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי. ומזבח זה נס גדול היה נעשה בענינו שהאש דולקת בו ביום ובלילה ולא היה העץ נשרף ולא היה הנחשת נתך, ומן הנסים שהיו במקדש הוא שמעולם לא כבו גשמים אש של מזבח זה, והיה מונח בעזרה במקום מגולה כדמיון חצר המשכן במשכן, ואמרו במדרש היה משה מתירא שמא ישרוף האש את העץ שבמזבח, א"ל הקב"ה משה מה אתה מתירא מי צוה האש לשרוף למד ממך כשנכנסת לתוך ערפל של אש והיית מהלך בין גדודין של אש, ולא עוד אלא שהיית בא אצלי שנאמר (שמות כ) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים, וכבודי אש אוכלה הוא שנאמר (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ולא נשרפת אף מזבח הנחשת אע"פ שכתוב בו (ויקרא ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, לא הנחשת נתך ולא העץ נשרף, ואם תאמר שצפויו עבה א"ר נחמיה עובי דינר היה, א"ר פנחס בר חמא מזבח שעשה משה חביב ממזבח שעשה שלמה אבל המזבח שעשה שלמה הוא יותר גדול שנאמר (מלכים א ג) אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא.