רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ד) שְׁגַר אֲלָפֶיךָ – וַלְדוֹת בְּקָרְךָ שֶׁהַבְּהֵמָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ.
וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ – כְּתַרְגּוּמוֹ ["וְעֶדְרֵי עָנָךְ", וְעֶדְרֵי צֹאנֶךָ]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד ע"ב) וּמַחֲזִיקוֹת אוֹתָן, כְּעַשְׁתָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן סְלָעִים חֲזָקִים.

(ה) בָּרוּךְ טַנְאֲךָ – פֵּירוֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: טַנְאֲךָ, דָּבָר לַח שֶׁאַתָּה מְסַנֵּן בְּסַלִּים.
וּמִשְׁאַרְתֶּךָ – דָּבָר יָבֵשׁ, שֶׁנִּשְׁאָר בַּכְּלִי וְאֵינוֹ זָב.

(ו) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ – שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם (ב"מ ק"ז ע"א).

(ז) וּבְשִׁבְעָה דְּרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ – כֵּן דֶּרֶךְ הַנִּבְהָלִים לִבְרֹחַ, מִתְפַּזְּרִים לְכָל צַד.

(כ) הַמְּאֵרָה – חִסָּרוֹן, כְּמוֹ "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" (ויקרא יג,נא).
הַמְּהוּמָה – שִׁגּוּשׁ, קוֹל בֶּהָלוֹת.

(כב) בַּשַּׁחֶפֶת – שֶׁבְּשָׂרוֹ נִשְׁחָף וְנָפוּחַ.
וּבַקַּדַּחַת – לְשׁוֹן "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי" (דברים לב,כב). וְהוּא אֵשׁ שֶׁל חוֹלִים, מלויי"ד [malweid = מחושים (כלומר קדחת)‏[1]] בְּלַעַ"ז, שֶׁהִיא חַמָּה מְאֹד.
וּבַקַּדַּחַת. – חַמָּה יוֹתֵר מִקַּדַּחַת, וּמִינֵי חֳלָאִים הֵם.
וּבַחַרְחֻר. – חֹלִי הַמְחַמְּמוֹ תּוֹךְ הַגּוּף וְצָמֵא תָּמִיד לְמַיִם, וּבְלַעַ"ז אישרדימינ"ט [esardement = התחממות, התייבשות], לְשׁוֹן "וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב" (איוב ל,ל), "נָחַר מַפּוּחַ מֵאֵשׁ" (ירמיהו ו,כט).
וּבַחֶרֶב – יָבִיא עָלֶיךָ גְּיָסוֹת.
וּבַשִׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן – מַכַּת תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת.
שִדָּפוֹן – רוּחַ קָדִים, השל"א [hasle = חוֹם] בְּלַעַ"ז.
יֵרָקוֹן – יֹבֶשׁ, וּפְנֵי הַתְּבוּאָה מַכְסִיפִין וְנֶהְפָּכִין לְיֵרָקוֹן, קר"ו [cro = כרכום‏[2]] בְּלַעַ"ז.
עַד אָבְדֶךָ – תַּרְגוּם: "עַד דְּתֵיבָד" [עַד שֶׁתֹּאבַד], כְּלוֹמַר עַד אֲבֹד אוֹתְךָ, שֶׁתִּכְלֶה מֵאֵלֶיךָ.

(כג) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת – קְלָלוֹת הַלָּלוּ – מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן; וְשֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים [ספרים אחרים: וְשֶׁבְּהַר סִינַי] – מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרָן (מגילה ל"א ע"ב), כְּמַשְׁמָעָן. וְכֵן נֶאֱמַר: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי" (ויקרא כו,ד), "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (שם,כא); וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (לעיל פסוק טו), "יַדְבֵּק ה' בְּךָ" (שם פסוק כא), "יַכְּכָה ה'" (שם פסוק כב); הֵקֵל מֹשֶׁה בְּקִלְלוֹתָיו לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְגַם כֵּן בִּקְלָלָה זוֹ הֵקֵל, שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָּׁה" (ויקרא כו,יט), שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם מְזִיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם; וְהָאָרֶץ תְּהֵא מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מֵזִיעַ, וְהִיא מַרְקֶבֶת פֵּרוֹתֶיהָ. וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "שָׁמֶיךָ נְחֹשֶׁת וְאַרְצְךָ בַּרְזֶל", שֶׁיִּהְיוּ שָׁמַיִם מְזִיעִין [כְּדֶרֶךְ הַנְּחֹשֶׁת]; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרִיקוּ מָטָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִהְיֶה חֹרֶב שֶׁל אֲבַדּוֹן בָּעוֹלָם. וְהָאָרֶץ לֹא תִּהְיֶה מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וְאֵין הַפֵּירוֹת מַרְקִיבִין. מִכָּל מָקוֹם קְלָלָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא כַּנְּחֹשֶׁת בֵּין שֶׁהִיא כַּבַּרְזֶל, לֹא תּוֹצִיא פֵּרוֹת, וְכֵן הַשָּׁמַיִם לֹא יָרִיקוּ מָטָר.

(כד) מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר – זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא. מָטָר יוֹרֵד וְלֹא כָּל צָרְכּוֹ, וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַרְבִּיץ אֶת הֶעָפָר, וְהָרוּחַ בָּאָה וּמַעֲלָה אֶת הָאָבָק, וּמְכַסֶּה אֶת עֵשֶׂב הַזְּרָעִים שֶׁהֵן לַחִים מִן הַמַּיִם וְנִדְבָּק בָּהֶם, וְנַעֲשֶׂה טִיט וּמִתְיַבֵּשׁ, וּמַרְקִיבִין.

(כה) לְזַעֲוָה – לְאֵימָה וּלְזִיעַ, שֶׁיָּזוּעוּ כָּל שׁוֹמְעֵי מַכּוֹתֶיךָ מִמְּךָ, וְיֹאמְרוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא עַל אֵלּוּ.

(כז) בִּשְׁחִין מִצְרַיִם – רַע הָיָה מְאֹד, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (דף מ"א ע"א; ב"ק פ' ע"ב).
גָּרָב – שְׁחִין לַח (בכורות שם).
חָרֶס – שְׁחִין יָבֵשׁ כַּחֶרֶס.

(כח) וּבְתִמְהוֹן לֵבָב – אֹטֶם הַלֵּב, אישטורדישו"ן [estordison = עילפון, הלם, מבוכה] בְּלַעַז.

(כט) עָשׁוּק – בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיֶה עִרְעוּר.

(ל) יִשְׁגָּלֶנָּה – לְשׁוֹן שֵׁגָל, פִּילֶגֶשׁ. וְהַכָּתוּב כִּנָּהוּ לְשֶבָח, "יִשְׁכָּבֶנָּה"; וְתִקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה (מגילה כ"ה ע"ב).
תְּחַלְּלֶנּוּ – בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, לֶאֱכֹל מִפִּרְיוֹ.

(לב) וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם – מְצַפּוֹת אֲלֵיהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְאֵינָם שָׁבִים. כָּל תּוֹחֶלֶת שֶׁאֵינָהּ בָּאָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינָיִם.

(לז) לְשַׁמָּה – כְּמוֹ תִּמָּהוֹן, אישטורדישו"ן [estordison = עילפון, הלם, מבוכה], כָּל הָרוֹאֶה אוֹתְךָ יִשֹּׁם עָלֶיךָ.
לְמָשָׁל – כְּשֶׁתָּבֹא מַכָּה רָעָה עַל אָדָם יֹאמְרוּ: זוֹ דּוֹמֶה לְמַכָּה פְּלוֹנִי.
וְלִשְׁנִינָה – לְשׁוֹן "וְשִׁנַּנְתָּם" (דברים ו,ז), יְדַבְּרוּ בְּךָ; וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ: "וּלְשׁוֹעֵי", לְשׁוֹן סִפּוּר, 'וְאִשְׁתָּעִי' [מארמית: וְהוּא סִפֵּר].

(לח) יַחְסְלֶנּוּ – יְכַלֶּנּוּ. וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָא "חָסִיל", שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הַכֹּל (ירושלמי תענית פ"ג ה"ו).

(מ) כִּי יִשַּׁל – יַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו, לְשׁוֹן "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט,ה).

(מב) יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל – יַעֲשֶׂנּוּ הָאַרְבֶּה רָשׁ מִן הַפְּרִי. יְיָרֵשׁ, יַעֲנִי. הַצְּלָצַל, מִין אַרְבֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ יְיָרֵשׁ לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'יִירַשׁ'; וְלֹא לְשׁוֹן הוֹרָשָׁה וְגֵרוּשִׁין, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'יוֹרִישׁ'.

(מז) מֵרֹב כֹּל – בְּעוֹד שֶׁהָיָה לְךָ כָּל טוּב.

(מט) כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר – פִּתְאֹם, וְדֶרֶךְ מַצְלַחַת, וְיֵקַלּוּ סוּסָיו.
לא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ – שֶׁלֹּא תַּכִּיר לְשׁוֹנוֹ. וְכֵן: "תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ" (בראשית מא,טו); וְכֵן: "כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" (שם מב,כג), אינטינדר"א [entendre = להבין] בְּלַעַז.

(נב) עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ – לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ.

(נג) וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וְגוֹמֵר בְּמָצוֹר – מֵחֲמַת שֶׁיִּהְיוּ צָרִים עַל הָעִיר וְיִהְיֶה שָׁם מָצוֹק, עָקַת רְעָבוֹן.

(נד) הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג – הוּא הָרַךְ הוּא הֶעָנֹג, לְשׁוֹן פִּנּוּק; וּ"מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ" (פסוק נו) מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפֻנָּק וְדַעְתּוֹ קָצָה בְּדָבָר מָאוּס, יִמְתַּק לוֹ לְרַעֲבוֹנוֹ בְּשַׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, עַד כִּי תֵּרַע עֵינוֹ בְּבָנָיו הַנּוֹתָרִים מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲחֵיהֶם אֲשֶׁר יֹאכֵל. דָּבָר אַחֵר: הָרַךְ בְּךָ – הָרַחֲמָנִי וְרַךְ הַלֵּבָב, מֵרוֹב רַעַבְתָנוּת יִתְאַכְזְרוּ, וְלֹא יִתְּנוּ מִבְּשַׂר בְּנֵיהֶם הַשְּׁחוּטִים לִבְנֵיהֶם הַנּוֹתָרִים.

(נו) תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ – הַגְּדוֹלִים.

(נז) וּבְשִׁלְיָתָהּ – בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, בְּכֻלָּן תְּהֵא עֵינָהּ צָרָה, כְּשֶׁתֹּאכַל אֶת הָאֶחָד, מִלִּתֵּן לַאֲשֶׁר אֶצְלָהּ מִן הַבָּשָׂר.

(נט) וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ – מֻפְלָאוֹת וּמֻבְדָּלוֹת מִשְּׁאָר מַכּוֹת.
וְנֶאֱמָנוֹת – לְיַסֶּרְךָ לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתָם (ע"ז נ"ה ע"א).

(ס) אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם – מִפְּנֵי הַמַּכּוֹת. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים מַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבָּאוֹת עַל מִצְרַיִם, הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ גַּם עֲלֵיהֶם. תֵּדַע, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע" וְגוֹמֵר, "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות טו,כו); אֵין מְיָרְאִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהוּא יָגוֹר מִמֶּנּוּ.

(סא) יַעְלֵם – לְשׁוֹן עֲלִיָּה.

(סב) וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת וְגוֹמֵר – מוּעָטִין חֵלֶף מְרֻבִּין.

(סג) כֵּן יָשִׂישׂ ה' – אֶת אוֹיְבֵיכֶם עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד וְגוֹמֵר.
וְנִסַּחְתֶּם – לְשׁוֹן עֲקִירָה; וְכֵן: "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה'" (משלי טו,כה).

(סד) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – כְּתַרְגּוּמוֹ, לֹא עֲבוֹדַת אֱלוֹהוֹת מַמָּשׁ, אֶלָּא מַעֲלִים מַס וְגֻלְגֹּלִיּוֹת לְכוֹמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

(סה) לֹא תַרְגִּיעַ – לֹא תָנוּחַ, כְּמוֹ: "וְזֹאת הַמַּרְגֵעָה" (ישעיהו כח,יב).
לֵב רַגָּז – לֵב חָרֵד, כְּתַרְגּוּמוֹ: "דָּחֵל"; כְּמוֹ: "שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ" (ישעיהו יד,ט); "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות טו,יד; "מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ" (שמ"ב כב,ח).
וְכִלְיוֹן עֵינַיִם – מְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְלֹא תָּבֹא.

(סו) חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ – עַל הַסָּפֵק. כָּל סָפֵק קָרוּי 'תָּלוּי', שֶׁמָּא אָמוּת הַיּוֹם בַּחֶרֶב הַבָּאָה עָלֵינוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק (מנחות ק"ג ע"ב).
וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטָר (שם).

(סז) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב – שֶׁל אֶמֶשׁ.
וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר – שֶׁל שַׁחֲרִית. שֶׁהַצָּרוֹת מִתְחַזְּקוֹת תָּמִיד, וְכָל שָׁעָה מְרֻבָּה קִלְלָתָהּ מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ (סוטה מ"ט ע"א).

(סח) בָּאֳנִיּוֹת – בִּסְפִינוֹת, בַּשִּׁבְיָה.
וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ – אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת נִמְכָּרִים לָהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
וְאֵין קֹנֶה – כִּי יִגְזְרוּ עָלֶיךָ הֶרֶג וְכִלָּיוֹן.
וְהִתְמַכַּרְתֶּם – בְּלַעַז א"י פורוינדרי"ץ וו"ש [e porwendrez wos = ותמכרו את עצמכם‏[3]]. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ וְהִתְמַכַּרְתֶּם בִּלְשׁוֹן 'וְנִמְכַּרְתֶּם' עַל יְדֵי מוֹכְרִים אֲחֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו וְאֵין קוֹנֶה.

(סט) לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
מִלְּבַד הַבְּרִית – קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי.

הערות[עריכה]

  1. ^ זו (מלוי"ד) הגרסה של כתב־יד אחד. עוד אחד נותן מלא"ן (קרי: מלנ"ט malant, פצע). רוב כתבי־היד גורסים מלו"י (צ"ל מלוי"י malwei), צורה מאוחרת של malwei, וכדומה.
  2. ^ הכוונה היא כפי הנראה למין צהבת, שבעקבותיה מתכרכמות פני החולה.
  3. ^ מסתבר, שרש"י רואה בקידומת por סימן השווה להחלטיות המעשה.