קטגוריה:משלי לא יט

כישור ופלך הם כלים שונים ששימשו לטווייה: "כישור - הוא הכלי שהפשתן כרוך בו... פלך - הוא הכלי שבו המטוה" (מצודת ציון, וכן מלבי"ם, דעת מקרא). אשת חיל שולחת את ידיה בכישור כדי לעבוד בו, אבל מדוע היא צריכה לתמוך בפלך? כמה פירושים:

1. תמך משמעו אחז, כמו ב(בראשית מח יז): "וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה"*. הפסוק פשוט מתאר את האישה האוחזת בשתי ידיה בכלי הטווייה (ע"פ מצודות).

2. תמך משמעו עזר וחיזק, כמו ב(ישעיהו מא י): "אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי". אשת חיל יודעת לא רק לטוות, אלא גם לתקן את כלי העבודה שלה, כך שהיא יכולה לעבוד ברצף ולא צריכה לחכות לאנשי-תחזוקה (כמו מתכנתת שיודעת גם לתקן את המחשב..).

3. תמך משמעו עזר וחיזק, ופלך בכלל אינו כלי-טוויה אלא מקל הליכה של נכה, כמו בפסוק השני שבו מופיעה מילה זו, (שמואל ב ג כט): "וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם". גם כישור אינו כלי-טוויה אלא כישרון, כמו ב(קהלת ב כא): "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן" (רש"י בסוף הפרק). אשת חיל עובדת בכישרון, ויחד עם זה גם מוצאת זמן לתמוך בנכים ובחלשים.

נשים חכמות שלחו את ידיהן בטוויה גם במלאכת המשכן, (שמות לה כה): "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ..."