לדלג לתוכן

הגאון מווילנה על משלי לא יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק ל"א • פסוק י"ט |
ג • יט • כו • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל"א, י"ט:

יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר
  וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃


"ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך" -

"בכישור" הם הכשרים, שהיא אוחזת בהם תמיד.

ו"פלך" הם ה'רשעים', שהם שלושה בעלי תשובה, שהיא מסייעת אותם, כמו שאמרו (שבת קד.): "בא ליטהר - מסייעים אותו".

וזה שאמר כאן "שלחה" וכאן "תמכה".

ופלך ראשי תיבות פתי, לץ, כסיל, והם שלושה בעלי תשובה, כמו שנאמר למעלה (משלי א כב): "עד מתי פתיים תאהבו פתי, ולצים לצון חמדו להם, וכסילים ישנאו דעת".

ואמר כאן "ידיה" - בפתחא דידין, וכאן "כפיה" - בסתימא, כמו שנאמר (יחזקאל א ח): "וידי אדם מתחת כנפיהם", שהן פרושות לבעלי תשובה מפני מידת הדין.