קטגוריה:משלי כז ב
יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך.
יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נׇכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.
יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ
נׇ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
יְהַלֶּלְךָ֣ יְהַלֶּלְ - פועל, פיעל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֣ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1984 b
מורפ': HVpj3ms/Sp2ms זָ֣ר זָ֣ר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2114 a
מורפ': HAamsa וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־פִ֑יךָ פִ֑י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6310
מורפ': HNcmsc/Sp2ms נָ֝כְרִ֗י נָ֝כְרִ֗י - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5237
מורפ': HAamsa וְאַל וְ - ו' החיבור
אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/408
מורפ': HC/Tn־שְׂפָתֶֽיךָ שְׂפָתֶֽי - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfdc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
יְהַלֶּלְךָ֣ מונח (משרת, דרגא 5) זָ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) וְלֹא־פִ֑יךָ אתנחתא (מלך, דרגא 2)
נָ֝כְרִ֗י גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
להרחבה.
פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יהללך" - ר"ל: אף בדבר שכבר עשית, יהללך זר וגו'.
"נכרי וגו'" - הוא כפל הדבר במ"ש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (נדרים סב.): "אמר רבא: שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה, דכתיב (מלכים א יח) ועבדך ירא את ה' מנעוריו. אלא קשיא דר' טרפון? - דעשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים.
- רבא רמי: כתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב יהללך זר ולא פיך! - הא באתרא דידעי ליה, הא באתרא דלא ידעי ליה.
- אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר 'צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא'..."
- (סנהדרין מב.): "תנו רבנן:
- אומר בדיני ממונות נזדקן הדין, ואין אומר בדיני נפשות נזדקן הדין.
- מאי נזדקן הדין? אילימא קש דינא - איפכא מיבעיא ליה!
- אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: איפוך.
- רב אשי אמר: לעולם לא תיפוך, ומאי נזדקן הדין? חכם דינא.
- מיתיבי: "גדול שבדיינין אומר 'נזדקן הדין'".
- אי אמרת בשלמא 'חכם דינא', היינו דאמר גדול, אלא אי אמרת 'קש דינא', לא סגיא דלא אמר גדול, כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה!
- אין, אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים.
- איכא דאמרי: אי אמרת בשלמא 'קש דינא', היינו דאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים, אלא אי אמרת 'חכם דינא', גדול אשבוחי משבח נפשיה? והכתיב יהללך זר ולא פיך!
- שאני מילתא דבי דינא, דאגדול רמיא, כדתנן "גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן, גדול שבדיינין אומר 'איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב'"."
- אי אמרת בשלמא 'חכם דינא', היינו דאמר גדול, אלא אי אמרת 'קש דינא', לא סגיא דלא אמר גדול, כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה!
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כז ב"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.