מלבי"ם על משלי כז ב
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ז • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ
נׇ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
"יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך", מה שהאדם מהלל א"ע אינו הילול, וטוב שתעשה מעשים ראויים אל ההילול עד "שזר יהללך", ויש הבדל בין זר ובין נכרי, שהנכרי הוא מארץ אחרת, ואמר שאחר שיהללך זר אז יהללך גם "הנכרי" שאינו מכיר אותך, כי ישמע מן הזר ויפרסם תהלתך, וגם אז יהללך "אל" של "שפתיך", מה שאתה בשפתיך לא תהלל, זה עצמו יהללך, כי זה מורה על הענוה והמעלה, והנה השפה חיצונית נגד הפה, ור"ל מה שלא ישמע ממך מהלל עצמך משפתיך, (וגם שישמע אל, משפתיך, ר"ל שאתה תקטין עצמך ותאמר שאין בך תהלה זאת כמ"ש בתלת מילי משני רבנן וכו' זה יהיה לך ג"כ לתהלה):
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על משלי · כז ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.