מלבי"ם על משלי כז כה
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ז • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא
וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃
"גלה חציר", וכשהגיע זמן הקיץ בעת "שיתגלה החציר" שהוא מאכל לבהמה בבית כמ"ש מצמיח חציר לבהמה, "ונראה דשא" התלבשות האדמה בדשא שהוא למרעה בשדה, "ועשבות הרים" שא"א להצאן לעלות שמה, "תאסף" הביתה להיות מוכן לעת הצורך, ואז.
ביאור המילות
"חציר, דשא, עשב". (ישעיה ט"ו, ו'):
<< · מלבי"ם על משלי · כז כה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.