מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
גלה חציר ". ולזה אמר שכאשר גלה חציר וסר והוא העשב שיוציא חוש ממוחשיו אז יוציא דשא בחוש המשותף:
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"ונאספו " - ענין כליון, כמו (ירמיהו ח ): "אסף אסיפם ".
"
גלה " - לפעמים
נגלה החציר ונראה דשא , ופעמים
נאספו וכלו
עשבות הרים ; לזה תן דעתך להכין לעת אשר לא תמצא.
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
גלה חציר ", וכשהגיע זמן הקיץ בעת "
שיתגלה החציר " שהוא מאכל לבהמה בבית כמ"ש מצמיח חציר לבהמה, "
ונראה דשא " התלבשות האדמה בדשא שהוא למרעה בשדה, "
ועשבות הרים " שא"א להצאן לעלות שמה, "
תאסף " הביתה להיות מוכן לעת הצורך, ואז.
"
חציר, דשא, עשב ".
(ישעיה ט"ו, ו' ):
