מ"ג משלי כז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כז · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ
  וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומחיר שדה" - ישוו לך העתודים כי תאכל הבשר ותמכור העורות

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כבשים ללבושיך". וכאשר נכרתו אלו העשבי' יקבלם הכח הזוכר והשומר באופן שיהיו מהם כבשי' ללבוש השכל לבוש עדיו ותמורת תבואת שדה יגיעו לך עתודים שהם יותר נכבדי' מתבואת השדה לאין שיעור:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כבשים ללבושיך", הכבשים שצמרן טוב למלבוש, כמ"ש למה נקרא שמם כבשים וכו', יהיו למלבוש "והעתודים" תמכור ותקנה "מחירם שדה":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כבשים" - גיזת הכבשים יהיה לצורך מלבושך, והעתודים יהיו לך בערך שדה: כי כמו תבואת השדה נקצרת בכל שנה ושנה והארץ לעולם עומדת, כן גיזת העתודים תתמיד והעתודים קיימים ומעברין נקבותיהם ומולידים ולדות הרבה ואף המה קיימים לבעליהם.

מצודת ציון

"ומחיר" - ענין ערך הדבר ושויו, כמו (דברי הימים ב א): "יקחו במחיר".

"עתודים" - עזים זכרים.

<< · מ"ג משלי · כז · כו · >>