קטגוריה:משלי כז ג

1. כעס שהאויל כועס על אחרים, כדברי חז"ל (משנה אבות ה י): "ארבע מידות בדעות:"

• "נוח לכעוס, ונוח לרצות - יצא הפסדו בשכרו" - זה אדם שמתעצבן בקלות, אך כל כעס שלו הוא קצר ועובר מהר - כמו חול;

• "קשה לכעוס, וקשה לרצות - יצא שכרו בהפסדו" - זה אדם שמתעצבן לעיתים רחוקות בלבד, אך כל כעס שלו הוא כבד וקשה - כמו אבן;

• "קשה לכעוס, ונוח לרצות - חסיד" - זה אדם שמתעצבן מעט, וכל כעס שלו הוא קל;

• "נוח לכעוס, וקשה לרצות - רשע" - זה אדם שמתעצבן במהירות, וכל כעס שלו הוא כבד וקשה - כמו האויל בפסוקנו: "וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם".

2. כעס שהאויל מכעיס את אחרים, ובפרט, את ה':

• "מהו כובד אבן - מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות, אינו אומר 'היאך ברא הקדוש ברוך הוא את אלו'. מהו ונטל החול - אלא החול שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון מלמטה והוא נושא אותם, אמר הקדוש ברוך הוא יקרה היא בעיני בני אדם, ורואין כאלו יגיעה היא לפני, ואינה יגיעה, שנאמר (ישעיה מ, כח) "לא ייעף ולא ייגע", במה אני ייגע? במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמר (מלאכי ב, יז) "הוגעתם ה' בדבריכם", הוי וכעס אויל כבד משניהם" (שמות רבה יג א). לברוא עולם זה קל; לסבול את הטיפשות שיש בעולם - זה קשה... כדברי אלברט איינשטיין: "שני דברים הם אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. אני לא בטוח בקשר ליקום".

• "כובד אבן - אמר הקדוש ברוך הוא: כבדתי את ישראל בעולם, שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מט, כד) "משם רועה אבן ישראל". ונטל החול - אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב, א) "והיה מספר בני ישראל כחול הים", שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב, יב) "כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו"... ועמדו והכעיסו לפני, ובקשתי לכלותן ולהשליכן מעל פני, ואמרתי: בשביל פרעה הרשע, שלא יאמר 'לא היה יכול להצילן ועמד עליהן והרגן'. הוי וכעס אויל כבד משניהם. הוי "כי אני הכבדתי את לבו" (שם). לגאול את עם ישראל זה קל; לסבול את העוונות שלהם - זה קשה. כדברי חיים וייצמן: " "יותר קשה להוציא את הגלות מהיהודים, מאשר את היהודים מהגלות".