ביאור:שמות רבה יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כמה דברי מוסר אפשר ללמוד מהאגדה הזאת:

א. "שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו זכרונם לברכה, אמר להם 'הארץ היאך נבראת תחלה?' אמרו לו 'אין אדם בקי בדברים אלו, אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי'. " - כמה כיבדו רבותינו את פועלי הבניין! עד כדי כך, שייחסו את החכמה הגדולה ביותר - לדעת איך נברא העולם - דווקא לתלמיד-חכם שהיה גם בנאי.

ב. "אמר לו 'איני יכול לירד, מפני שאני שכיר יום, אלא שאל מה תבקש'." - איזו הקפדה על זמנו של המעסיק! גם כששואלים אותו שאלה על עניינים ברומו של עולם, הוא לא מפסיק לעבוד אלא עונה תוך כדי עבודה.

ג. כל הסיפור הזה בא ללמד מסר את אבנימוס הגרדי: במקום להתפלסף על איך נבראה הארץ, לך לעבוד! זה הרבה יותר חשוב. וכשאתה עובד, אתה גם נעשה בעצמך שותף לקב"ה בבריאת העולם. "לא המדרש עיקר - אלא המעשה".

ושני פירושים על הפסוק (משלי כז ג): "כובד אבן, ונטל החול, וכעס אויל כבד משניהם":

ד. "מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות (העשויים מאבן, ואת) החול שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון מלמטה והוא נושא אותם... אמר הקדוש ברוך הוא... בני אדם רואין כאילו יגיעה היא לפני, ואינה יגיעה... במה אני ייגע? במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמר"הוגעתם ה' בדבריכם", הוי וכעס אויל כבד משניהם." --- לברוא עולם זה קל; לסבול את הטיפשות שיש בעולם - זה קשה...

ה. "אמר הקדוש ברוך הוא: כבדתי את ישראל בעולם, שנקראו אבן... ונטל החול - אלו ישראל, שנמשלו לחול... שנטלתי אותם בעולם... ועמדו והכעיסו לפני, ובקשתי לכלותן ולהשליכן מעל פני, ואמרתי: בשביל פרעה הרשע, שלא יאמר 'לא היה יכול להצילן ועמד עליהן והרגן'. הוי וכעס אויל כבד משניהם. הוי "כי אני הכבדתי את לבו" --- לגאול את עם ישראל זה קל; לסבול את העוונות שלהם - זה קשה.