קטגוריה:ויקרא כה כא

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ה • פסוק כ"א | >>

מהדורת הכתיב:

וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים.

המהדורה המנוקדת:

וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.

המהדורה המוטעמת:

וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְ/צִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִ/י֙ לָ/כֶ֔ם בַּ/שָּׁנָ֖ה הַ/שִּׁשִּׁ֑ית וְ/עָשָׂת֙ אֶת־הַ/תְּבוּאָ֔ה לִ/שְׁלֹ֖שׁ הַ/שָּׁנִֽים׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְצִוִּ֤יתִי מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־בִּרְכָתִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לָכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בַּשָּׁנָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשִּׁשִּׁ֑ית אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְעָשָׂת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לִשְׁלֹ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשָּׁנִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי אצווה על הברכה לבוא לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת והיא תעשה אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים לאותה השנה, לשמיטה, ולשנה השמינית.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲפַקֵּיד יָת בִּרְכְתִי לְכוֹן בְּשַׁתָּא שְׁתִיתֵיתָא וְתַעֲבֵיד יָת עֲלַלְתָּא לִתְלָת שְׁנִין׃
ירושלמי (יונתן):	וְאַפְקֵיד יַת בִּרְכָתִי לְכוֹן מִן אוֹצְרֵי טָבִין דְבִשְׁמֵי שְׁכִינְתִּי בְּשַׁתָּא שְׁתִיתֵיתָא וְתַעֲבֵיד יַת עֲלַלְתָּא דְתִסְפּוֹק לִתְלַת שְׁנִין:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ד (עריכה)

[ו] "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית"-- אין לי אלא בששית. בחמישית וברביעית, בשלישית ובשנית, משנה לחברתה מנין? תלמוד לומר "בשנה הששית".

"ועשת את התבואה לשלש השנים"-- לששית ולשביעית ולמוצאי שביעית. דבר אחר: "לשלש השנים"-- לשביעית, וליובל, ולמוצאי יובל.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לשלש השנים" - למקצת הששית מניסן ועד ר"ה ולשביעית ולשמינית שיזרעו בשמינית במרחשון ויקצרו בניסן

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים – לִקְצָת הַשִּׁשִּׁית מִנִּיסָן וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַשְּׁבִיעִית, וְלַשְּׁמִינִית, שֶׁיִּזְרְעוּ בַשְּׁמִינִית בְּמַרְחֶשְׁוָן וְיִקְצְרוּ בְנִיסָן.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

לשלש השנים: לפי הפשט זריעת ששית תפרנס ששית ושביעית ושמינית, ובשמינית יזרעו ויאכלו מתבואת ששית עד תחילת תשיעית שיתפרנסו מתבואה הנזרעת בשמינית:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

ראו רמב"ן על ויקרא כה כ

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ועשת את התבואה" כאופן שתשבע עין מראות ותראו שיספיק הכמות:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וצויתי את ברכתי וגו'. ברכה זו אינה בצומח שכבר הבטיח ונתנה הארץ פריה שהוא גבול שגבל ה' בכחה, אלא שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית (מלכים א', יז) וכשמן אשת עובדיה (מ"ב, ד), והוא שדקדק לומר ועשת את התבואה פירוש הברכה שיצו ה' תעשה ריבוי בתבואה כדי שתספיק לג' שנים הגם שהארץ תוציא צמחה כמדי שנה בשנה, צא ולמד מקב חטים שבעליה (תענית דף כד.), ועיין מה שפירשתי בפסוק וכי יש לי כל (בראשית ל"ג, י"א):

לשלש השנים. פשט הכתוב הוא לשנה עצמה שהיא ששית ושנת שביעית ושנה שמינית, על זה הדרך מחודש סיון של שנה ו' עד חודש סיון של ז' ושל ח' הרי ב' שנים ומחודש סיון של ח' עד סיון של תשיעית הרי ג' שנים, והוא מאמר הכתוב עד השנה התשיעית ולא עד תחלתה של ט' אלא עד בא תבואתה הרי ג' שנים מיום ליום, והוצרך הכתוב לפרש לבל תחשוב שמקצת שנה חשוב שנה: