קטגוריה:בראשית ו יח
והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/הֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖/י אִתָּ֑/ךְ וּ/בָאתָ֙ אֶל־הַ/תֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּ/בָנֶ֛י/ךָ וְ/אִשְׁתְּ/ךָ֥ וּ/נְשֵֽׁי־בָנֶ֖י/ךָ אִתָּֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲקֵים יָת קְיָמִי עִמָּךְ וְתֵיעוֹל לְתֵיבְתָא אַתְּ וּבְנָךְ וְאִתְּתָךְ וּנְשֵׁי בְנָךְ עִמָּךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאָקִים יַת קְיָימִי עִמָךְ וְתֵיעוֹל לְתֵיבוּתָא אַנְתְּ וּבְנָךְ וְאִנְתְּתָךְ וּנְשֵׁי בְנָךְ עִמָּךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"והקמותי את בריתי" - (ב"ר) ברית היה צריך על הפירות שלא ירקבו ויעפשו ושלא יהרגוהו רשעים שבדור
"אתה ובניך ואשתך" - האנשים לבד והנשים לבד מכאן שנאסרו בתשמיש המטה (שם)אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יח) "והקימותי". אחר שאפר עתה ברית עולם [יצייר שה' כרת ברית עם העולם שישארו חוקי הטבע חק עולם ולא יעבור. כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי]. הנה אקים את הברית הזה עמך. שאתה תכנס בברית להקמת העולם החדש, ואחר שאשחית כל אשר בארץ לכן ובאת אל התיבה שהתיבה שתהיה על פני המים אינה בכלל הארץ, וכאלו שוכן באויר ששם לא נגזרה הגזרה. אתה ובניך. ר"ל ובזכותך יבאו בניך ואשתך:
כלי יקר (כל הפרק)
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך. הגבורים, אחד מהן היה נותן את רגלו על התהום וסותמו ונותן ידו על חלון וסותמו, והיה בא ליכנס לתיבה, והיו רגליו מתערכלות. הדא הוא דכתיב: "הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם". ארי היה בא ליכנס לתיבה והיו שניו קהות, הדא הוא דכתיב: "שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו". ברית אתה צריך מפני פירות שאתה כונס, שלא יעפשו ושלא ירקבו ושלא ישתנו.
ובאת אל התיבה. אמר ר' חייא בר אבא: נגר היית, ואילולי בריתי שהיתה אתך לא היית יכול לכנוס, הדא הוא דכתיב: והקימותי את בריתי אתך, אימתי? כשבאת אל התיבה.
אתה ובניך. ר' יהודה בר סימון ור' חנין בשם רב שמואל בר יצחק: נח כיון שנכנס אל התבה נאסר לו פריה ורביה, הדא הוא דכתיב: אתה ובניך לעצמן, ואשתך ונשי בניך לעצמן. "בחסר ובכפן גלמוד": אם ראית חסרון בא לעולם, הוי רואה את אשתך כאילו היא גלמודה, שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה. אמר ר' הונא: "וליוסף יולד שני בנים", אימתי? "בטרם תבוא שנת הרעב". כיון שיצא, התיר לו הקב"ה, הדא הוא דכתיב: "צא מן התבה אתה ואשתך".
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ
- מה היתה הברית שאלוהים הבטיח?
אלוהים מציין ברמז שאם נוח יבנה את התיבה שאלוהים פקד עליו לעשות (ביאור:בראשית ו יד), ויכנס לתיבה עם משפחתו, אז אלוהים ישמור עליו והם לא ימותו כאשר אלוהים ישחת כל בשר. אלוהים חוזר פעמים על ההצהרה שהוא ישחת כל בשר: בתחילת דבריו (ביאור:בראשית ו יג), ובמשפט הקודם ליצירת הברית (ביאור:בראשית ו יז).
אלוהים יקים את הברית הזאת בעתיד, לאחר שנוח יעשה כנדרש. יש כאן הבטחה ואיום - אם לא תעשה תיבה, או אם משפחתך לא תבוא איתך, אתה ומשפחתך תומתו.
מה נוח צריך לעשות?
- נוח חייב לבנות את התיבה לפי הראת אלוהים. פרטי התיבה לא היו מלאים. אלוהים השאיר לנוח לתכנן ולהמציא פרטים רבים, כי בטוח שלא היתה קיימת תיבה כזאת בעבר. לנוח לא היתה הזדמנות לנסות את התיבה לפני השקתה. נוח היה יכול לנחש מה יהיה אורך זמן המבול, כמה חיות יבאו לתיבה, איך לסדר להם תאים, איך להאכיל את החיות, איך לנקות את הפסולת, איך לאוורר את התיבה ואיך לקרר את האוויר. לתיבה היה רק צוהר אחד, ונוח היה צריך ליצור אור או להשאיר את כולם שיסתדרו להם בעצמם בחושך.
- נוח יהיה חייב לבוא עם אשתו, ילדיו ונשותיהם (בלבד) לתיבה כשהמבול יתחיל, ולאסור על כל אחד אחר. אלוהים לא מזכיר בנות של נוח או נכדים, ואכן כל הנכדים (והנכדות) נולדו אחרי המבול, ככתוב: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל" (בראשית י א). כל אחד מהדברים הבאים היה הפרה של ההסכם: אם נוח היה מסרב להכנס לתיבה המסוכנת, או אשתו (כשם שאשת לוט הסתכלה לאחור), או בניו היו מסרבים, או נשותיהם היו מסרבות (כשם שחתניו של לוט סרבו לצאת מהעיר), או שבניו היו עושים נכדים לפני המבול. התנאי הקשה ביותר היה לפקוד על בניו לא לעשות נכדים, כי כאשר המבול התחיל, כשם שהחיות באו כדי לברוח מהמים, כך גם משפחת נוח רצה לתיבה. לנוח היתה משימה קשה לעמוד בפתח התיבה ולמנוע מחבריו וקרוביו להכנס. ללוט המלאכים עזרו לשמור על הדלת, אולם כאן לא ברור איך נוח מנע מהם להכנס.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ו יח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.