משנה סוטה ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט סוטה


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

עריכה

(א)

עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה" (דברים כא, א).
"וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ" שם, ב),
שְׁלֹשָׁה,
מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "זְקֵנֶיךָ", שְׁנַיִם, "וְשֹׁפְטֶיךָ", שְׁנַיִם,
וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל,
מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד:
(ב)

נִמְצָא טָמוּן בְּגַל,

אוֹ תָּלוּי בְּאִילָן,
אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
לֹא הָיוּ עוֹרְפִין,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם):
"בָּאֲדָמָה",
וְלֹא טָמוּן בְּגַל.
"נוֹפֵל",
וְלֹא תָּלוּי בְּאִילָן.
"בַּשָּׂדֶה",
וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר,
אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים,
אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין,
לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין.
נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת,
שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֶגְלוֹת,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:
(ג)

נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר,

מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,
הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:
(ד)

מֵאֵיִן הָיוּ מוֹדְדִין?

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִטִּבּוּרוֹ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
מֵחָטְמוֹ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מִמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל,
מִצַּוָּארוֹ:
(ה)

נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָלְכוּ לָהֶן.

זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל (דברים כא, ג).
וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ.
וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לְנַחַל אֵיתָן.
וְאֵיתָן כְּמִשְׁמָעוֹ, קָשֶׁה.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן, כָּשֵׁר.
וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ.
וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד,
וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן, וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים:
(ו)

זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָה שֶׁל עֶגְלָה, וְאוֹמְרִים:

"יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כא, ז).
וְכִי עַל דַּעְתֵּנוּ עָלְתָה, שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵן?
אֶלָּא שֶׁלֹּא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מָזוֹן,
וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה.
וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" (דברים כא, ח).
לֹא הָיו צְרִיכִים לוֹמַר "וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם" (שם),
אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן:
אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה, הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָהֶם:
(ז)

נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה,

תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.
מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה,
תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ;
שֶׁעַל סָפֵק בָּאת מִתְּחִלָּתָהּ,
כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג,
הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג:
(ח)

עֵד אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר: לֹא רָאִיתָ,

אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: רָאִיתִי, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא רָאִית,
הָיוּ עוֹרְפִין.
עֵד אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא רָאִיתָ,
הָיוּ עוֹרְפִין.
שְׁנַיִם אוֹמְרִים: רָאִינוּ, וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶם: לֹא רְאִיתֶם,
לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:
(ט)

מִשֶּׁרַבּוּ הָרָצְחָנִין, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.

מִשֶּׁבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דִּינַאי, וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא,
חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ: בֵּן הָרַצְחָן.
מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים,
פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמָּרִים,
וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִפְסִיקָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם" וְגוֹ' (הושע ד, יד).
מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם,
בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי" (מיכה ז, א):
(י)

יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַת הַמַּעֲשֵׂר.

אַף הוּא בִּטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִין, וְאֶת הַנּוֹקְפִין.
עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם.
וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמַאי:
(יא)

מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין,

בָּטְלָה הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן" וְגוֹ' (ישעיה כד, ט):
(יב)

מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים,

בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים,
וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד" וְגוֹ' (תהלים יב, ב).
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה,
וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה,
וְנִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אַף נִטַּל שֻׁמַּן הַפֵּרוֹת:
(יג)

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ.
הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שֻׁמַּן הַדָּגָן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל:
(יד)

בַּפֻּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוּס.

בַּפֻּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת,
וְשֶׁלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית.
בַּפֻּלְמוּס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ,
שֶׁלֹּא תֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר;
וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר:
(טו)

מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר, בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים.

מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי, בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים.
מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא, בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם.
מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בָּא גּוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא, פָּסְקוּ חֲסִידִים.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא?
שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים.
מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה.
מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן,
בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה,
וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּאֲבִי, בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה.
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי, בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא.

רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר:

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין וְחָפוּ רֹאשָׁם,
וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה,
וְגָבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן,
וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ,
וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן?
עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר:
מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
שְׁרוֹ חַכִּימַיָּא לְמִהְוֵי כְּסָפְרַיָּא,
וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנַיָּא,
וְחַזָּנַיָּא כְּעַמָּא דְּאַרְעָא,
וְעַמָּא דְּאַרְעָא אָזְלָא וְנִדַּלְדְּלָא, וְאֵין מְבַקֵּשׁ.
עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן?
עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא,
וְיֹקֶר יַאֲמִיר.
הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ, וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר.
וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה.
בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת,
וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם,
וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ,
וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח,
וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ,
וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת.
נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ,
זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים.
בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ (מיכה ז, ו).
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב,
הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו;
וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן?
עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר:

זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת,
וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה,
וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת,
וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה,
וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה,
וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא,
וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת,
וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים,
וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט סוטה