משנה סוטה ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נמצא טמון בגל, או תלוי באילן, או צף על פני המים, לא היו עורפין, שנאמר (שם) באדמה, ולא טמון בגל.

נופל, ולא תלוי באילן.

בשדה, ולא צף על פני המים.

נמצא סמוך לספר, או לעיר שרובה נכרים, או לעיר שאין בה בית דיןד, לא היו עורפין.

אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין.

נמצא מכוון בין שתי עיירות, שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי רבי אליעזרה.

ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה.

נוסח הרמב"ם

נמצא טמון בגל תלוי באילן צף על פני המים לא היו עורפין שנאמר באדמה (דברים כא א) לא טמון בגל נופל (שם) לא תלוי באילן בשדה (שם) לא צף על פני המים נמצא סמוך לספר לעיר שיש בה גוים או לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין אין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין נמצא מכוון בין שתי עיירות מביאות שתי עגלות דברי רבי אלעזר ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה.

פירוש הרמב"ם

נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המים כו': נאמר בתורה כי ימצא וכשהיה קרוב לעיירות העכו"ם השכרם לנו והם נקראות ספר הרי הוא כאילו המציא עצמו למיתה. ואמר ולקחו זקני העיר ההיא לפיכך אין מודדין לעיר שאין בה בית דין ומה שחזר ושנה לא היו מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד שלא תחשוב שהוא כשנמצא קרוב לעיר שאין בה בית דין בטל דין עגלה ערופה אלא מניחין זאת המדינה ומודדין לעיר אחרת שיש בה ב"ד. ונאמר בתורה באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים ולכך אין מביאה עגלה ערופה. ור"א אומר שהוא יכול לדקדק במדידה ומה שאמר הקרובה ואפי' קרובות ות"ק אומר צריך שיהיה קרוב לאחת יותר מן השניה כמו שיראה מן המדידה לפי שאי אפשר לדקדק עד שתאמר שיהיה רחוקות מאלו ב' העיירות בשוה וכבר דקדקו בגמ' בכורות (דף יח.) כשנמצא מכוון בין ב' העיירות יביאו עגלה אחת בשותפות. וכן הלכה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נמצא סמור לספר - אצל גבול הגוים:

לא היו מודדים - דכתיב כי ימצא חלל, פרט לממציא את עצמו, שסמוך לגבול הגוים כאילו המציא עצמו למיתה הוא:

לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין - אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. ה"ק נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד אין מודדין לה, אלא לעיר שיש בה ב"ד מודדין. איזו עיר שיש בה ב"ד קרובה לו. ואי לא הדר תנייה, הוה אמינא אין מודדין כלל, ת"ל ולקחו זקני העיר, מכל מקום, דהאי העיר קרא יתירא הוא, דמצי למכתב והיה העיר הקרובה אל החלל ויצאו זקניה:

מכוון - מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפילו מלא חוט:

שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר - ואין כן הלכה, אלא שתיהן מביאות עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בגמרא בבכורות:

אין ירושלים מביאה עגלה ערופה - דכתיב (דבריט כא) באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה, פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים:

פירוש תוספות יום טוב

נמצא סמוך לספר. כתב הר"ב דכתיב כי ימצא. פרט לממציא כו'. וכתבו התוס' בפ' הנחנקים ד' פ"ו דליכא לאקשויי אדהכא מדכתיב (דברים כ"ב) כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל. דאימא ה"נ פרט לממציא כו'. כגון בית פלוני דשכיחי ה"נ דפטירי. [ואין חילוק בין לשון פרט למצוי דהתם או פרט לממציא דה"נ בגמרא דהכא גרס פרט למצוי והרמב"ם בפירושו כתב פרט לממציא. ובחבורו פרק ט' מהל' רוצח נראה דגרס פרט למצוי. ועיין מ"ש במשנה ב' פרק ב' דמכות] דהכי נמי דרשינן מכי ימצא באדמה. דהוי כמסקנא דהתם דדרשינן מונמצא בידו וה"נ באדמה כמו בידו:

או לעיר שאין בה ב"ד. דבעינן זקני העיר וליכא. גמ':

דברי ר"א. גמ'. קסבר אפשר לצמצם וקרובה. ואפילו קרובות. פירש"י כמו ובהמה רבה (יונה ד') וכתב הר"ב ואין כן הלכה אלא שתיהן מביאין עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בבכורות פ"ב דף י"ח דקסברי א"א לצמצם ויביאו בשותפות ויתנו ביניהן ויאמרו אם זו היא הקרובה הרי היא שלהן. ואלו יקנו להם חלקם במתנה. ואם אלו וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) ב"ד. דבעינן זקני העיר וליכא. גמרא:

(ה) (על המשנה) דר"א. גמרא קסבר אי אפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות. פירש"י כמו ובהמה רבה:



פירושים נוספים