משנה סוטה ט א

נאמר בעגלה ערופה "וענו ואמרו", ונאמר "וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל", מה להלן בלשון הקודש כמו שבארנו במה שנקדם (פרק ז הלכה ב דמכלתין) אף כאן בלשון הקודש.

ומה שאמר שנאמר - אמנם רצה להביא ראיה ממה שנאמר "וענו", אלא התחיל בתחילת סדר מעשה ובאר איך תהיה.

והלכה כרבי יהודה.

ועניין בית דין שקול - שיהיה מניין מיוחד עד שאפשר להיות בו "אחרי רבים להטות"(שמות כג, ב), כמו שנבאר בתחילת סנהדרין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

עגלה ערופה בלשון הקודש - מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו', בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:

שנאמר כי ימצא כו' - ובאותו פרשה נאמר וענו ואמרו, ונאמר להלן (דברים כז) וענו הלוים ואמרו, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:

היו יוצאים - ובאים שם ומודדים מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה:

אין ב"ד שקול - אין ב"ד עשויין שיהא אפשר לחלוק שוה בשוה, אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות. (שמות כג):

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

עגלה ערופה בלשון הקדש. עיין מ"ש בשם התוס' בר"פ דלעיל:

שנאמר כי ימצא. ה"ק שנאמרו ענו ואמרו כו' [כמ"ש הר"ב]. וסדר עגלה ערופה כיצד כי ימצא וכו' [גמרא]:

שלשה מב"ד הגדול. מפרש בגמ' בברייתא זקניך שנים. ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה:

רבי יהודה אומר חמשה שנאמר זקניך שנים ושפטיך שנים. ותנא קמא ההוא מבעי ליה למיוחדין שבשופטיך. ור"י וי"ו דושפטיך דריש למנינא להביא עוד שנים. ות"ק וי"ו לא משמע ליה. גמרא. ומדלא כתב הר"ב הלכה כמאן. ש"מ דס"ל ככללין דהלכה כת"ק. אבל במשנה ג' פ"ק דסנהדרין תנן להו בלשון פלוגתא דר"ש ור"י ופסק כר"י. וכן פסק הרמב"ם כאן והתם. ובחיבורו פ"ה מהלכות סנהדרין ובפ"ט מהלכות רוצח ושם כתב הכ"מ דבתרי סדרי יש סדר למשנה והוי סתם ואח"כ מחלוקת. ואין הלכה כסתם והדרין לכללין דר"ש ור"י הלכה כר"י ע"כ. אלא שלא פירש זו מנין לו שיש לסדרים סדר ואדרבא נמצא להתוס' בהפך בפ"ח דשבת דף פ"א דאדר"י אסר לקנח בחרס בשבת אמרינן אלמא דבר שאין מתכוין אסור. והא אר"י הלכה כסתם משנה. ותנן נזיר חופף ומפספס. והקשו בתוס' דמאי קושיא דהא הוה מחלוקת בפ"ב דביצה רי"א כל הכלים אין נגררים כו'. ובתרי מסכתות אין סדר ושמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא. ותירצו דאע"ג דלכולהו אמוראי בתרי מסכתות אין סדר ואין הלכה כסתם. רבי יוחנן אית ליה דאפילו בתרי מסכתות הלכה כסתם. דמסתמא סתם לבסוף ואין לנו לומר שסתם רבי קודם ושוב חזר ממה שפסק. ע"כ. וכ"כ בפרק החולץ דף מ"ב וא"כ ה"נ אית לן למימר דמסתמא סתם דהכא נשנה אחר מחלוקת דסנהדרין. והלכה כסתם. אבל נ"ל דמשם ראיה דנוכל לומר שהרמב"ם מתרץ קושית התוס' בכך דלהכי מקשה גמרא מסתם דבנזיר אע"ג דמחלוקת היא בביצה משום דכיון דבתרי סדרי נינהו. ונזיר בסדר נשים שאחר סדר מועד אמרינן דיש סדר והוה מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם. וטעמא רבה איכא דכיון דנקטינן בסידרייהו באסמכתא דקרא (ישעיה ל"ג) והיה אמונת עתך כדאיתא בפ"ב דשבת דף (ל"ב) [לא. ] אית לן למימר דכסדר האסמכתא למדם רבינו הקדוש. מה שאין כן סדר המסכתות שבכל סדר וסדר. אע"פ שמפני טעם ונימוק סדרן. מ"מ הואיל ולא באסמכתא דקרא נסדרו לא היה מלמדן עם תלמידיו אלא במקום שלבם חפץ. ומיהו לדעת הרי"ף והרא"ש נמי אין סדר אפילו בתרי סדרי. כמו שאכתוב בשמם במשנה ט' פרק קמא דקדושין בס"ד. [ושוב ראיתי בתשובות מהר"ם רוטנבורג הנדפסים בפראג ששם בסימן תתקפ"ב בפסקא המתחלת ומעשה היה כו' כתוב אסתם בשבועות ומחלוקת בכתובות הוי תרתי מסכתות ואין סדר ולכן אין לחוש על הסתם שבשבועות. ע"כ. אע"ג דמסכת שבועות שבסדר נזיקין מאוחר לכתובות שבסדר נשים. ועיין מ"ש במשנה ה' (פ"ה) [פ"ז] דתמורה]. ועוד בגמרא פ"ב דקדושין דף נ"ד מייתי ראיה דהלכה כר"מ דהתם מדסתם לן תנא כוותיה בסדר זרעים. ואע"ג דמסקנא משום דבבחירתא סתם כוותיה מ"מ חזינן דגמרא סברה דכל היכא דאשכחן סתם ומחלוקת בתרי סדרי שיש לפסוק כסתם. ואין מוקדם ומאוחר בהן. ועוד קשיא לי על פסק הרמב"ם דהתם גופיה בסמיכת זקנים לא פסק כר"י כמו שאכתוב שם בס"ד. ועיין מ"ש במשנה ב' פ"ט דסנהדרין. [ובני מהר"ר אברהם שיחי' מחבר פי' לירושלמי הראה לי דבירושלמי הכא ובסנהדרין פ"ק דף י"ט ע"א. א"ר נראין דברי ר"ש בסמיכה ודברי ר"י בעריפה וכו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) כי ימצא. ה"ק שנאמר וענו ואמרו כו' וסדר עגלה ערופה כיצד כי ימצא. גמרא:

(ב) (על המשנה) שלשה כו'. מפרש בגמרא זקניך שנים, ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי באן שלשה:

(ג) (על המשנה) שנים. ות"ק ההיא מבעיא ליה למיוחדין שבשופטיך. ור"י וי"ו דושופטיך דריש למנינא להביא עוד שנים, ות"ק וי"ו לא דריש. גמרא ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

עגלה ערופה: וכו' ביד עד סוף סימן ט' פ"ט דהלכות רוצח ושמירת נפש וגם בפ' עשירי. ושלשה מב"ד הגדול וכו'. מתני' דלא קתני שהיו יוצאין מלך וכ"ג דלא כראב"י שהוא סובר מלך וכ"ג יוצאין וכולה סנהדרין נמי יוצאין ות"ק דמתני' הוא ר"ש דדריש הכי זקניך שנים אין ב"ד שקול וכו' אבל ושופטיך מיבעי למיוחדין שבשופטיך דהיינו לשכת הגזית ור' יהודה מזקני זקניך נפקא מדמצי למיכתב זקני וכתב זקניך מיוחדין שבזקניך ור"ש אי כתב רחמנא זקני ה"א אפילו זקני השוק כתב רחמנא זקניך ואי כתב רחמנא זקניך ה"א אפילו סנהדרי קטנה כתב רחמנא ושופטיך למיוחדין שבשופטיך ור' יהודה אה"נ דשופטיך איצטריך לסנהדרי גדולה כר"ש אלא וי"ו דושופטיך למניינא ור' שמעון וי"ו לא דריש:

אין ב"ד שקול: אין עושין ב"ד שיהא יכול ליחלק שוה בשוה אלא שיהא קרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות: