משנה סוטה ט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום יב עריפה של עגלה, ואומרים, (שם) ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו.

וכי על דעתנו עלתה, שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו (בלא מזון)יג, ולא ראינוהו והנחנוהו (בלא לויה)יד.

והכהנים אומרים טו (שם): כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל.

לא היו צריכים טז לומר (שם) ונכפר להם הדם, אלא רוח הקדש מבשרתן, אימתי שתעשו ככה, הדם מתכפר להם.

נוסח הרמב"ם

זקני אותה העיר רוחצין את ידיהם במים במקום עריפתה של עגלה ואומרין ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו (דברים כא ז) וכי עלת על ליבנו שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא שלא בא על ידינו ופטרנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו והכהנים אומרין כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל (דברים כא ח) ולא היו צריכין לומר וניכפר להם הדם (שם) אלא רוח הקודש מבשרתן אימתיי שתעשון ככה הדם מתכפר לכם.

פירוש הרמב"ם

זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן כמים כו': אלו הכנוין שאומר פטרנוהו וראינוהו והנחנוהו חוזרין על ההרוג רוצה לומר בכך שאנו לא פשענו בו ולא חטאנו בענינו שנהיה כאילו סבבנו הריגתו והוא מה שאמר לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא בא לידינו ופטרנוהו - בלא מזונות:

ולא ראינוהו והנחנוהו - בלא לויה:

פירוש תוספות יום טוב

במקום עריפה של עגלה. גמ'. ת"ר ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל שאין ת"ל הערופה. ומה ת"ל הערופה על מקום עריפתה של עגלה:

ופטרנוהו בלא מזון כו'. כן הגי' בספרים. והר"ב שפירש בלא מזונות כו' לפי שבגירסתו ל"ג בלא מזון. וכן ל"ג בלא לויה אלא בברייתא בגמ'. וכ"כ רש"י ופטרנוהו. בגמ' מפרש בלא מזונות וגירסתם מצאתי בנוסת משנה שבירושלמי:

בלא מזון. והוצרך ללסטם את הבריות ולכך נהרג. רש"י:

והנחנוהו בלא לויה. יחידי בלא חבורה. רש"י:

והכהנים אומרים. כדכתיב לעיל (דברים כ"א) ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה הם נגשים. רש"י:

כפר לעמך וגו'. עיין במשנה ח' פ"ג דיומא כתבתי דבמקום שנאמר כפרה ילפינן מחורב דבעי למימר אנא כדאשכחן להלן. אנא חטא וגו'. ופרכינן התם בגמרא דף ל"ז בעגלה ערופה נמי. וקאי בקשיא:

לא היו צריכים לומר ונכפר כו'. כלומר ונכפר דכתב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מלתא באנפי נפשה היא שרוח הקדש בשרה כו'. [רש"י]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) במקום. בגמרא יליף ליה:

(יג) (על המשנה) בלא מזון. והוצרך ללסטם את הבריות ולכך נהרג. רש"י:

(יד) (על המשנה) בלא לויה. יחידי בלא חבורה. רש"י:

(טו) (על המשנה) אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה הם נגשים. רש"י:

(טז) (על המשנה) לא היו כו'. כלומר ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מלתא באנפי נפשה היא שרוה"ק בשרם כו'. רש"י:


פירושים נוספים