משנה סוטה ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מאין היו מודדין, רבי אליעזר אומר, מטבורו.

רבי עקיבא אומר, מחוטמו.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ממקום שנעשה חלל, מצווארו.

נוסח הרמב"ם

מנין היו מודדין רבי אליעזר אומר מטבורו רבי עקיבה אומר מחוטמו רבי אליעזר בן יעקוב אומר ממקום שנעשה חלל מצווארו.

פירוש הרמב"ם

מאין היו מודדין ר' אליעזר אומר מטיבורו כו': רבי אליעזר אומר עיקר החיות טבורו לפי שהוא אמצעות הגוף הכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל רבי עקיבא אומר מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. והלכה כרבי עקיבא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ר"א אומר מטיבורו - קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא ז:

ר' עקיבא אומר מחוטמו - עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:

ממקום שנעשה חלל מצוארו - דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כא) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר"ע:

פירוש תוספות יום טוב

רבי אליעזר אומר מטבורו. פי' הר"ב קסבר עיקר חיותא בטבוריה הוא כו'. וז"ל הרמב"ם לפי שהוא אמצעות הגוף הכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל. ר"ע אומר מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:

רבי עקיבא אומר [כו']. כתב הר"ב והלכה כר"ע. וכ"כ הרמב"ם וכתב הכ"מ בפ"ט מהלכות רוצח. ויש לתמוה דהא קי"ל משנת ראב"י קב ונקי וצריך לומר שסובר שלא נאמר כלל זה לדחות מאי דקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו ע"כ. ועיין מ"ש כבר בזה במשנה י' פ"ח דעירובין בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) לפי שהוא אמצעות הגוף שכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל. רע"א מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל וכו'. הר"מ:



פירושים נוספים