משנה סוטה ט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ד | >>
מאין היו מודדין, רבי אליעזר אומר, מטבורו.
רבי עקיבא אומר, מחוטמו.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, ממקום שנעשה חלל, מצווארו.
משנה מנוקדת
מֵאֵיִן הָיוּ מוֹדְדִין?
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- מִטִּבּוּרוֹ.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מֵחָטְמוֹ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- מִמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל,
- מִצַּוָּארוֹ:
נוסח הרמב"ם
מנין היו מודדין?
- רבי אליעזר אומר: מטבורו.
- רבי עקיבה אומר: מחוטמו.
- רבי אליעזר בן יעקוב אומר: ממקום שנעשה חלל - מצווארו.
פירוש הרמב"ם
רבי אליעזר אומר, עיקר החיות טבורו, לפי שהוא אמצעות הגוף הכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל.
רבי עקיבא אומר, מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות, לפי שנאמר "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו"(בראשית ז, כב).
והלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ר"א אומר מטיבורו - קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא ז:
ר' עקיבא אומר מחוטמו - עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:
ממקום שנעשה חלל מצוארו - דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כא) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר"ע:
פירוש תוספות יום טוב
רבי אליעזר אומר מטבורו. פי' הר"ב קסבר עיקר חיותא בטבוריה הוא כו'. וז"ל הרמב"ם לפי שהוא אמצעות הגוף הכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל. ר"ע אומר מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:
רבי עקיבא אומר [כו']. כתב הר"ב והלכה כר"ע. וכ"כ הרמב"ם וכתב הכ"מ בפ"ט מהלכות רוצח. ויש לתמוה דהא קי"ל משנת ראב"י קב ונקי וצריך לומר שסובר שלא נאמר כלל זה לדחות מאי דקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו ע"כ. ועיין מ"ש כבר בזה במשנה י' פ"ח דעירובין בס"ד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על הברטנורא) לפי שהוא אמצעות הגוף שכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל. רע"א מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל וכו'. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ומאין היו מודדין: וכו' ס"א ומנין בנו"ן ואיתה בפ' הנחנקין (סנהדרין דף פ"ח.) ובספר הפרפראות סוף פ' שופטים כי ימצא חלל באדמה אשר אותיות ראש שמודדין מראשו ע"כ:
ר' עקיבא אומר מחוטמו: גמ' לימא הני תנאי כהני דתניא מהיכן הולד נוצר מראשו וכן הוא אומר ממעי אמי אתה גוזי אתה מראשני כלומר יצרת ראשי תחלה דגוזו לישנא דרישא כמו גזי נזרך אבא שאול אומר מטבורו ומשלח שרשיו אילך ואילך אפילו תימא אבא שאול כר' עקי' ס"ל ע"כ לא קאמר אבא שאול אלא לענין יצורה דכי מיתצר ולד ממציעתיה מיתצר אבל לענין חיותא דכולי עלמא באפיה הוא דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו והלכה כר' עקיבא מחברו אפילו לגבי ראב"י שמשנתו קב ונקי:
תפארת ישראל
יכין
ממקום שנעשה חלל מצוארו: וקיי"ל כר"ע. ואף דמשנת ראב"י קב ונקי. כבר כ' הרא"ש [פ' מי שהוציאוהו סי' ב'], דהיינו רק בק"ב דברים הלכה כמותו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש