משנה סוטה ט ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ז | >>
נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה, תצא ותרעה יז בעדר.
משנערפה העגלה, תקבר במקומה, שעל ספק באת מתחילתה, כיפרה ספיקה והלכה לה.
נערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג, הרי זה יהרג.
נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה,
- תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.
- מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה,
- תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ;
- שֶׁעַל סָפֵק בָּאת מִתְּחִלָּתָהּ,
- כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
- נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג,
- הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג:
נמצא ההורג -
- עד שלא תיערף העגלה - תצא ותרעה בעדר,
- משנערפה - תיקבר במקומה,
- שעל ספק באת - מתחילתה,
- כיפרה ספקה - והלכה לה.
- נערפה העגלה,
- ואחר כך נמצא ההורג - הרי זה יהרג.
נאמר בתורה בסוף פרשת עגלה ערופה "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר", לפיכך יהרג ההורג אחר שנערפה העגלה:
תצא ותרעה בעדר - כשאר חולין:
כפרה ספיקה - היא עשתה את שלה:
ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג - דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה (דברים כא) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:
נמצא ההורג עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר. פירש"י דס"ל האי תנא דעגלה ערופה אין ירידתה לנחל איתן אוסרתה אלא עריפתה. והרמב"ם בפ"י מהלכות רוצח פסק שירידתה לנחל איתן אוסרתה בהנאה. וכתב הכ"מ דאפ"ה תצא ותרעה בעדר. משום דאדעתא שימצא ההורג לא אקדשה שהרי דבר מצוי הוא שימצא ההורג. וכ"ש לפי מה שפירשו קצת מפרשים שמתועליות המדידה והענינים הנעשין במצוה שעל ידי כך הוא קרוב שיתגלה מי הוא ההורג. דהא ודאי מעיקרא מסקי אדעתייהו שימצא ההורג ולא גמרי ומקדשי. ע"כ:
תקבר. דאסורה בהנאה עיין בפירוש הר"ב משנה ט' פ"ב דקדושין:
(יז) (על המשנה) ותרעה. פירש"י דס"ל האי תנא דאין ירידתה לנחל איתן אוסרתה אלא עריפתה. והר"מ פירש דירידתה אוסרתה בהנאה ואפ"ה תצא כו' דאדעתא דהכי לא אקדשה. ועתוי"ט:
נמצא ההורג: וכו'. פ' אותו ואת בנו (חולין דף פ"ב) אמתני' דהשוחט פרת חטאת ושור הנסקל ועגלה ערופה ועיין במה שכתב רע"ב ז"ל:
תצא ותרעה בעדר: כשאר חולין והאי תנא לית ליה הא דאמרינן בכמה דוכתי עגלה ערופה נאסרה מחיים וירידתה לנחל איתן אוסרתה ובמסכת כריתות בפ' בתרא נמי דייק מסיפא דאינה נאסרת מחיים דקתני משנראית לעריפה דהיינו משעת ירידתה לנחל איתן עדיין לא כפרה ספקה ומסקינן הא מילתא התם בפלוגתא דתנאי וכן פי' רש"י ז"ל ג"כ כאן:
כפרה ספקה עשתה את שלה: ואם לא נמצא ההורג נתכפר הספק ולכשנמנא נעשה ודאי ויהרג ומיהו היא באיסור הנאה דידה קיימא דכפרה כתיב בה כקדשים רש"י ז"ל:
נערפה העגלה: ברייתא בדף ל"ז דפ' אלו נערות. ועיין שם בתוס' דסתם בברייתא יליף דאם נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג ה"ז יהרג מקרא דכתיב ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו וכדיליף נמי הכא בגמרא והם נתנו טעם לרש"י ז"ל דבפירוש החומש שהביא הראיה מקרא דואתה תבער כמו שהביאו הרמב"ם ורע"ב ז"ל. וק"ק לע"ד אמאי איצטריך למיהדר ולמיתני נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג והא עלה קיימינן וליסגי ליה דליתני משנערכה העגלה תקבר במקומה וכו' עד כפרה ספקה והלכה לה וההורג יהרג:
יכין
נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה: ר"ל משירדה לנחל איתן שאז נראית לעריפה [עי' כריתות כ"ד ב' ותוס' שם]:
תצא ותרעה בעדר: כשאר חולין:
משנערפה העגלה תקבר במקומה: דאסורה בהנאה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש