לדלג לתוכן

משנה סוטה ט יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה יג | >>

רבי שמעון בן אלעזר אומר, הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח.

המעשרות נטלו את שומן הדגן.

(וחכמים אומרים), הזנות והכשפים כילו את הכל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ.
הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שֻׁמַּן הַדָּגָן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל:

רבי שמעון בן אלעזר אומר:

הטהרה - נטלה את הטעם ואת הריח.
המעשרות - נטלו את שומן הדגן.
הזנות, והכשפים - כילו את הכל.

רצה לומר בזה בטול הטהרה ובטול המעשרות, בטלו זה התענוג:


הטהרה בטלה את הטעם - טהרה שפסקה מישראל, בטלה טעם הפירות וריחם. שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה אף הקב"ה היה מטהר את הפירות מטעם רע וריח רע:

מעשר בטל שומן דגן - דמעשר איקרי חלב, כדכתיב (במדבר יח) כל חלב יצהר ל:

הטהרה נטלה. ול' הר"ב בטלה וכן ל' הרמב"ם. והכי איתא בברייתא בגמ':

המעשרות נטלו את שומן הדגן. פי' הר"ב דמעשר אקרי חלב. כדכתיב כל חלב יצהר וכן פירש"י בגמ'. וסיפיה דקרא וכל חלב תירוש ודגן. ואע"ג דקרא בתרומה משתעי [בפרשת קרח] כבר כתבתי במסכת דמאי רפ"ד שהשאילו שם מעשרות לכל המתנות אבל קשה לי אמאי נקט ר' שמעון בן אלעזר שומן דגן טפי משומן יצהר ותירוש. והא בהו נמי שייך לשון שומן כדר' יוסי במתניתין דלעיל שומן הפירות. ושמא משום דדגן הוא צורך לבני אדם יותר מהכל. אבל הוא הדין לאינך:

(ל) (על הברטנורא) וסיפיה דקרא וכל חלב תיו. וש ודגן. ואע"ג דקרא בתרומה משתעי, הושאל שם מעשרות לכל המתנות. ונקט דגן לפי שהוא צורך לבני אדם יותר מהכל, והוא הדין לתירוש ויצהר:

בן אלעזר:    בלי יו"ד צ"ל:

הטהרה נטלה:    וכו' המעשרות נטלו וכו' י"ס בטלה וכו' בטלה וכו' וכדאיתיה בפירוש רע"ב ז"ל:

וחכמים אומרים הזנות:    וכו' מלות וחכמים אומרים נמחקו במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכן בירושלמי ליתנהו:

יכין

ר"ש בן אליעזר אומר הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח:    מדה כנגד מדה כשם שפסקו מלאכל בטהרה, שהוא דבר רוחני, כך פסקו אלו הרוחניים מהם:

המעשרות נטלו את שומן הדגן:    וה"ה לשאר המינין. והוא ג"כ מדה כנ"מ, דבתרומה כתיב בהרימכם את חלבו ממנו, ומעשר נכלל בשם תרומה [כרתוי"ט דמאי פ"ד]:

וחכ"א הזנות והכשפים כילו את הכל:    דע"י זנות בא רעב [כסוטה ד"ד ב']. וכשפים מכחישין כ"י כח פמיליא של מעלה [כחולין ד"ז ב']:

בועז

פירושים נוספים