משנה מועד קטן א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מועד קטן פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ראשון ("משקין בית") · >>

פרקי מסכת מועד קטן: א ב ג

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעיין שיצא בתחילה, בין ממעיין שלא יצא בתחילה.

אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון.

ואין עושין עוגיות לגפנים.

משנה ב[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית.

וחכמים אומרים, עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את המקולקלות במועד.

ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן.

ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין [אף] על הכלאים.

משנה ג[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מושכים את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה.

זרעים שלא שתו לפני המועד, לא ישקם במועד.

וחכמים מתירין בזה ובזה.

משנה ד[עריכה]

צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן, (שלא) כדרכו, במועד ובשביעית.

וחכמים אומרים, משדה האילן כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו.

ומקרין את הפרצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו.

משנה ה[עריכה]

רבי מאיר אומר, רואין את הנגעים בתחילה להקל, אבל לא להחמיר.

וחכמים אומרים, לא להקל ולא להחמיר.

ועוד אמר רבי מאיר, מלקט אדם עצמות אביו ואמו, מפני ששמחה היא לו.

רבי יוסי אומר, אבל הוא לו.

לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלושים יום.

משנה ו[עריכה]

אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכים את הכוכין במועד.

ועושין נברכת במועד, וארון עם המת בחצר.

רבי יהודה אוסר, אלא אם כן יש עמו נסרים.

משנה ז[עריכה]

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות, ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו.

אבל מחזיר הוא את גרושתו.

ועושה אשה תכשיטיה במועד.

רבי יהודה אומר, לא תסוד, מפני שניוול הוא לה.

משנה ח[עריכה]

ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכליב.

ומסרגין את המיטות.

רבי יוסי אומר, [אף] ממתחין.

משנה ט[עריכה]

מעמידין תנור וכירים (וריחיים) במועד.

רבי יהודה אומר, אין מכבשין את הריחיים בתחילה.

משנה י[עריכה]

עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט, אבל לא מעשה אומן.

שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל, אבל לא במחלצים.

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו, מתקנן במועד, ובלבד שלא יכוון מלאכתו במועד.

וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד, כובשן.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מועד קטן א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) משקין בית השלהין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא כתחילה בין ממעיין שלא יצא כתחילה אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון ואין עושין עוגייות לגפנים.

(ב) רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה כתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרין עושין את האמה כתחילה בשביעית ומתקנין את המקולקלת במועד ומתקנין את כל קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותם ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים.

(ג) רבי אליעזר בן יעקוב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו מלפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה.

(ד) צדים את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכמים אומרין שדה האילן כדרכו ושדה הלבן שלא כדרכו ומקרים את הפרצה במועד ובשביעית בונה כדרכו.

(ה) רבי מאיר אומר רואים את הנגעים במועד להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרין לא להקל ולא להחמיר ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואימו מפני שהיא שמחה לו רבי יוסי אומר אבל הוא לו לא יעורר על מתו ולא יספדנו קודם לרגל שלשים יום.

(ו) אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין ועושין נברכת במועד וארון עם המת בחצר רבי יהודה אוסר אלא אם כן יש עימו נסרים.

(ז) אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין אבל מחזיר הוא את גרושתו מפני שהיא שמחה לו עושה אישה תכשיטיה במועד רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא ניוול לה.

(ח) ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב ומסרגין את המיטות רבי יוסי אומר אף ממתחין.

(ט) מעמידין תנור וכירים וריחיים כתחילה במועד רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחיים כתחילה.

(י) עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקים ומעגילים אותם במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנם במועד ובלבד שלא יכוון את מלאכתו במועד וכל כבשים שהוא יכל לאכל מהן במועד כובשם.


פירושים[עריכה]