משנה מועד קטן א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה מועד קטן א דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעיין שיצא בתחילה, בין ממעיין שלא יצא בתחילה.

אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון.

ואין עושין עוגיות לגפנים.

משנה ב[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית.

וחכמים אומרים, עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את המקולקלות במועד.

ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן.

ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין [אף] על הכלאים.

משנה ג[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מושכים את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה.

זרעים שלא שתו לפני המועד, לא ישקם במועד.

וחכמים מתירין בזה ובזה.

משנה ד[עריכה]

צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן, (שלא) כדרכו, במועד ובשביעית.

וחכמים אומרים, משדה האילן כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו.

ומקרין את הפרצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו.

משנה ה[עריכה]

רבי מאיר אומר, רואין את הנגעים בתחילה להקל, אבל לא להחמיר.

וחכמים אומרים, לא להקל ולא להחמיר.

ועוד אמר רבי מאיר, מלקט אדם עצמות אביו ואמו, מפני ששמחה היא לו.

רבי יוסי אומר, אבל הוא לו.

לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלושים יום.

משנה ו[עריכה]

אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכים את הכוכין במועד.

ועושין נברכת במועד, וארון עם המת בחצר.

רבי יהודה אוסר, אלא אם כן יש עמו נסרים.

משנה ז[עריכה]

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות, ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו.

אבל מחזיר הוא את גרושתו.

ועושה אשה תכשיטיה במועד.

רבי יהודה אומר, לא תסוד, מפני שניוול הוא לה.

משנה ח[עריכה]

ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכליב.

ומסרגין את המיטות.

רבי יוסי אומר, [אף] ממתחין.

משנה ט[עריכה]

מעמידין תנור וכירים (וריחיים) במועד.

רבי יהודה אומר, אין מכבשין את הריחיים בתחילה.

משנה י[עריכה]

עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט, אבל לא מעשה אומן.

שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל, אבל לא במחלצים.

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו, מתקנן במועד, ובלבד שלא יכוון מלאכתו במועד.

וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד, כובשן.

| משנה מועד קטן א דפוסים | >>