משנה מועד קטן ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מועד קטן, פרק ב':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה מועד קטן ב דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו (פועלים), טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד, דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר, זולף וגומר וגף כדרכו.

משנה ב[עריכה]

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו (פועלים), זולף וגומר וגף כדרכו, דברי רבי יוסי.

רבי יהודה אומר: עושה לו לימודים, בשביל שלא יחמיץ.

משנה ג[עריכה]

מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים, ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד, ובלבד שלא יכוון את מלאכתו במועד.

וכולן אם כוונו מלאכתן במועד, יאבדו.

משנה ד[עריכה]

אין לוקחין בתים, עבדים ובהמה, אלא לצורך המועד, או לצורך המוכר, שאין לו מה יאכל.

אין מפנין מבית לבית, אבל מפנה הוא לחצירו.

אין מביאין כלים מבית האומן.

ואם חושש להם, מפנן לחצר אחרת.

משנה ה[עריכה]

מחפין את הקציעות בקש.

רבי יהודה אומר, אף מעבין.

מוכרי פירות, כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד.

הציידין והדשושות והגרוסות, עושין בצנעה לצורך המועד.

רבי יוסי אומר, הם החמירו על עצמן.

משנה מועד קטן, פרק ב':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה מועד קטן ב דפוסים | >>